האישה צעדה דרך מגרש בדרכה לבקר את בתה וחתנה בקרבת מקום. בעל המגרש – שהוא אף בעל הבית של הבת והחתן – טען כי אינו צריך לשלם פיצויים למסיגת גבול אך בית המשפט חשב אחרת.
בית משפט השלום בחיפה קבע לאחרונה כי יזם בניה מנהריה יישא באחריות לנזקי הגוף שנגרמו לאישה שנפלה ונחבלה כשהלכה במגרש חשוך שבבעלותו, בדרכה לבקר את בתה וחתנה המתגוררים במבנה סמוך – גם הוא שייך לו.
השופט אורי גולדקורן ציין כי כבעל המגרש וכמי שהכשיר דרך גישה לביתם של קרובי הנפגעת, היה על היזם לצפות כי הולכי רגל שיעברו במקום ייפגעו מהמפגעים והסכנות במגרש. סכום הפיצויים שיצטרך לשלם ייקבע בהמשך.
המקרה אירע באוקטובר 2012, עת התובעת (64) הלכה לבקר את בתה המתגוררת בבית פרטי ברחוב ליאו בק בנהריה. לגרסתה, היא צעדה במגרש הממוקם צפונית לבית לאחר שהחנתה שם את רכבה, כאשר לפתע נתקלה באבן, נפלה ארצה ונחבלה בקרסול רגל שמאל.
בתביעתה, שהוגשה באוגוסט 2015, טענה הנפגעת כי היזם אחראי לנזקים שנגרמו לה בעקבות התאונה מתוקף היותו הבעלים, המחזיק והמפקח על המגרש. לשיטתה, היזם התרשל בין היתר בכך שלא תחזק את המגרש כראוי, לא ניקה אותו מאבנים מסוכנות ולא דאג לגדרו ולהתקין בו שילוט כדי לצמצם את הסיכון הגלום בו עבור הולכי רגל כמותה.
מן העבר השני, היזם טען כי במועד התאונה לא עבדו במגרש וכי התובעת בחרה בדרך צדדית במקום ללכת בציר הראשי שמדרום למגרש. הוא טען כי האזור בו פסעה כלל לא משמש למעבר הולכי רגל וכי התובעת למעשה הסיגה גבול כשנכנסה לשם ללא רשות. בנסיבות אלה, הרי שהוא פטור מאחריות לנזקיה.
אלא שאז הסתבר כי היזם התקין מדרגות עץ דווקא כדי לאפשר גישה לבית. היזם אמנם טען כי התקין את המדרגות לשימוש השוכרים – בתה של הנפגעת וחתנה – בלבד. אך טענה זו לא סייעה לו, שכן השופט גולדקורן הטיל עליו את מלוא האחריות לנזקי התובעת.
בהסכמת הנתבע ובעזרתו
בראשית דבריו, ציין השופט כי "החזקה במקרקעין מטילה חובת זהירות מושגית כלפי המבקרים בהם בין אם הנזק נגרם בשל מצבם הסטטי של המקרקעין, ובין אם נגרם בשל התממשות סיכון הטמון במקרקעין לאדם או לנכס הנמצאים ברשות הרבים".
השופט ציין כי היזם אינו יכול להיתלות בחריג הפוטר בעל מקרקעין מאחריות לנזקיו של מסיג גבול וזאת מאחר שהתובעת פסעה דרך גרם מדרגות שהותקן בהסכמתו ובעזרתו. כלומר, היא לא פלשה לשטח אסור.
השופט ציין עוד כי במועד התאונה לא היה כמעט הבדל בין שתי דרכי הגישה לבית – הצפונית או הדרומית – שתיהן היו אופציות סבירות לשימוש שכן מדרגות העץ שנבנו ברשות היזם יצרו פתח כניסה עם גישה נוחה גם מהכיוון הצפוני.
עוד נקבע כי היזם ידע שישנו שכן נוסף שנוהג להחנות במגרש את משאיתו ולכן היה עליו לצפות כי אנשים נוספים יחנו שם וייכנסו לבית בדרך בה בחרה גם התובעת.
לסיכום, השופט קבע כי היזם אחראי לנזקי התובעת מאחר שחרג מחובתו כבעל מקרקעין סביר כאשר לא גידר, לא שילט, לא דאג להאיר את המגרש ולא הכשיר את דרך הגישה לגרם המדרגות. שאלת הפיצוי וההוצאות תתברר בהמשך.
- ב"כ התובעת: עו"ד נזיקין עיסא ברבארה
- ב"כ היזם: עו"ד ניר גורן
עו"ד יואל נעים
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין