הורי הצדדים ערכו צוואות הדדיות שמשמעותן חלוקת ירושה שוויונית לילדיהם אחרי מות שניהם. לימים ערך האב צוואה משלו, המורישה רבע מרכושו לתובעת. השופטת: "היה רשאי"
האם אב לילדים היה רשאי לסטות מצוואה הדדיות עליהן חתמו הוא ואשתו - בהן קבעו כי ילדיהם יירשו אותם שווה בשווה - ולהוריש נתח מרכושו לבתו? זו השאלה שהעסיקה לאחרונה את בית המשפט למשפחה בירושלים. מסקנת השופטת ריבי לב אוחיון הייתה שצוואות בני הזוג לא מנעו מהאב לערוך צוואה חדשה, בה יחלק את רכושו כראות עיניו.
תחילת הפרשה ביולי 1996, אז ערכו בני הזוג המנוחים צוואות הדדיות שלפיהן רכושו של הנפטר ראשון יעבור לזה שנותר בחיים, ולו בלבד. מדובר בתקופה שקדמה לתיקון 12 לחוק הירושה, אשר הטיל מגבלות על אפשרות לשנות מצוואה הדדית. משמעות הציווי, הלכה למעשה, היא חלוקת רכוש הנפטר השני בהתאם לכללי הירושה על-פי דין, כלומר שווה בשווה בין כלל ילדי בני הזוג.
14 שנה חלפו ובנובמבר 2010 ערך האב צוואה משלו, הסוטה מחלוקת הירושה על-פי הצוואות ההדדיות. בהתאם לצוואה זו, רק 75% מרכוש המנוח יעבור אחרי מותו לאשתו, בעוד ה-25% הנותרים יחולקו לבתו-התובעת. במאי 2022 הלכה לעולמה האם, וכשנה לאחר מכן נפטר גם האב - לא לפני שזכה ברכוש אשתו בהתאם לצוואתה.
בשלב זה עתרה התובעת לקיים את צוואת 2010, בעוד אחיה-הנתבעים הגישו התנגדות וההליך עבר לבית המשפט. ההחלטה עסקה בשאלה אחת, והיא האם המנוח רשאי היה לערוך את צוואתו המאוחרת: בעוד התובעת טענה שלא רבצה עליו מגבלה כלשהי לעשות זאת, גרסו אחיה שאביהם לא יכול היה לשנות את צוואת 1996, מכוח עקרון תום הלב. לדבריהם רצון ההורים היה שכלל ילדיהם יירשו שווה בשווה את הרכוש המשפחתי.
היה חופשי לשנות
ואולם השופטת לב אוחיון מצאה שהמנוח לא היה מנוע מלערוך את צוואת 2010, הן ביחס לרכוש שהוא עתיד לרשת מאשתו ובוודאי שביחס לרכוש שלו.
מלבד מהעובדה שצוואות 1996 נערכו לפני תיקון 12 לחוק הירושה, הבהירה השופטת שהוראותיהן העניקו לבני הזוג המנוחים דרור בכל הנוגע לאפשרות לשנותן בעתיד. כך, בכל אחת מהצוואות ההדדיות נכתב כי המצווה שומר לעצמו את הזכות לבטל את הצוואה, לשנותה או להוסיף עליה ככל שיחפוץ.
"צוואות 1996 לא כללו כל הגבלה מפורשת או משתמעת על בני הזוג ביחס לשינוי הצוואה", כתבה השופטת. על רקע פסק דין של העליון משנה שעברה, בו הובהר שבהתאם לדין הקיים ערב תיקון 12 לחוק, עריכת צוואות הדדיות כשלעצמן אינן מגבילות את הצדדים מלשנות אותן, קבעה השופטת שבני הזוג, ובפרט המנוח, רשאים היו לשנות מצוואתם.
פסיקת עליון נוספת, מדצמבר האחרון, אליה הפנתה השופטת, הגדילה לקבוע שהוראות פוזיטיביות בצוואה הדדית שנערכה טרם תיקון 12 לחוק, המאפשרות למורישים לשנותן, סותמות את הגולל על הטענה שלפיה אחד מהם היה מנוע מלערוך צוואה מאוחרת הסוטה מהן.
לפיכך, סיכמה השופטת, המנוח היה רשאי לערוך את צוואת 2010 - גם ביחס לרכוש שהוא עתיד לרשת מאשתו - ואין לומר שבעצם עריכתה הוא הפר את עקרון תום הלב. דיון בהתנגדות שהגישו הנתבעים לגופה נקבע לתחילת חודש יוני.
- ב"כ התובעת: עו"ד ערן שדה
- ב"כ הנתבעים 1-5: עו"ד דניאל ארז ואח'
- אפוט' לדין של הנתבעים 6-8: עו"ד אינגריד הר אבן
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.