החלטה שעניינה סוגיית עריכת צוואה

החלטה זו עניינה בצוואה המאוחרת של מנוח, אשר נטען כי שינתה מצוואות מוקדמות של המנוח והמנוחה. לתיק הוגשו עמדות הצדדים, לרבות ב"כ היועמ"ש, האפוטרופא לדין וכן עמדת רשות מקרקעי ישראל ועוה"ד שאימת את חתימות המנוחים בצוואות השונות.

מלכתחילה בעמדתה מיום 15.12.24 העלתה האפוטרופא לדין את סוגיית עריכת הצוואות מ-96 טרם תיקון 12 לחוק, כך שהתיקון אינו חל עליהן, ולכן לטעמה יש לבחון האם המנוח היה מנוע מלשנות את צוואת 96 לנוכח העקרונות שנקבעו בפסיקה בעניין זה (עניין תום הלב).

כדי לבחון את ההתנגדות ביחס לצוואת המנוח משנת 2010 ראשית כל יש לבחון האם רשאי/יכול היה המנוח לשנות את צוואת 96 שהוסכם על הצדדים כי היא צוואה הדדית.

החלטה זו אפוא הינה בשאלה משפטית גרידא ועל כן ניתנת על בסיס החומר הקיים בתיק.

העובדות הצריכות לעניין

1. מר ***** (להלן: "המנוח") וגב' ***** (להלן: "המנוחה"), היו בחייהם בני זוג (להלן: "בני הזוג").

    

2. ביום 14.7.96 ערכו בני הזוג צוואות (להלן: "צוואות 96 " או "צוואת המנוחה" או "צוואת המנוח מ-96"). הצוואות נחזות להיות "צוואה בעדים" כאמור בס' 20 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965 (להלן: "החוק") והן נערכו בשני מסמכים נפרדים.

    

3. הצוואות נערכו בפני העדות הגב' ***** וגב' *****.

    

4. עו"ד ונוטוריון מר ***** (להלן: "עו"ד *****"), אימת את חתימות בני הזוג על צוואות 96 וכן את תצהירי העדות לצוואות 96.

    

5. ביום 22.11.2010 ערך המנוח "צוואה נוטריונית" (להלן: "צוואת 2010") כאמור בס' 22 לחוק. הצוואה נערכה בפני עו"ד *****.

    

6. ביום 18.5.22 נפטרה המנוחה וביום 7.4.23 נפטר המנוח.

    

7. לרשם לענייני ירושה הוגשה בקשה לקיום צוואת המנוח מ- 96 וכן בקשה לקיום צוואת 2010 של המנוח שכנגדה הוגשה התנגדות.

    

   צוואות 96

    

8. צוואות בני הזוג זהות בתוכנן, ולהלן הסעיפים הרלוונטיים לענייננו, אשר יובאו הן מצוואת המנוח מ-96 והן מצוואת המנוחה.

    

9. ס' 2 לצוואות – הסעיף עוסק בזכות של כ"א מבני הזוג לשנות/לבטל/להוסיף על הצוואה:

    

   צוואת המנוח

    

   

    

   צוואת המנוחה

    

   

    

10. ס' 4 לצוואות – בני הזוג ציוו כי לאחר פטירתם יעבור כל רכושם לבן הזוג שיוותר בחיים ולו בלבד:

     

    צוואת המנוח

     

    "4. הנני מצווה בזה את כל רכושי מכל מין וסוג שהוא, אשר יהיה בבעלותי בארץ ישראל או בחוצה לה, ביום מותי, ואשר יגיע לעזבוני לאחר מותי לאשתי *****, ת.ז. ***** ולה בלבד."

     

     

    צוואת המנוחה

     

    "4. הנני מצווה בזה את כל רכושי מכל מין וסוג שהוא, אשר יהיה בבעלותי בארץ ישראל או בחוצה לה, ביום מותי, ואשר יגיע לעזבוני לאחר מותי לבעלי *****, ת.ז. ***** ולה בלבד."

     

11. ס' 8 לצוואות – בני הזוג התנו כי, יהיו רשאים לעשות ברכושם ככל שירצו במהלך חייהם :

     

    צוואת המנוח

     

    

     

    צוואת המנוחה

     

    

     

    צוואת 2010 של המנוח

     

12. במסגרת צוואה זו שינה המנוח מצוואת 96, כאשר ציווה חלק מעיזבונו לתובעת בנוסף למנוחה. להלן סעיפי הצוואה הרלוונטיים לענייננו.

     

13. ס' 1 לצוואה – ביטול צוואות קודמות של המנוח:

    

14. ס' 4 לצוואה – אופן חלוקת העיזבון בין הזוכים:

    

    עמדת האפוטרופא לדין מיום 15.12.24

     

15. צוואות 96 הן צוואות הדדיות, וזאת נוכח הזהות ביניהן בעניינים הבאים: נסיבות עריכתן, מועדן, עורכן, העדים להן ותוכנן.

     

16. אף שצוואות 96 נערכו טרם תיקון 12 לחוק, והתיקון אינו חל עליהן, יש לבחון האם המנוח היה מנוע מלשנות את צוואת 96 לנוכח העקרונות שנקבעו בפסיקה בעניין זה (עניין תום הלב).

17. על כן, נדרשות עמדות התובעת, הנתבעים ועו"ד ***** לסוגייה, כאשר לאחריה תוגש עמדה משלימה של האפוטרופא לדין ולאחר מכן עמדת ב"כ היועמ"ש.

     

    טענות התובעת

     

18. נסיבות עריכת צוואות 96 אינן ידועות לתובעת וכך גם נסיבות עריכת צוואת 2010 של המנוח.

     

19. צוואות 96 נערכו טרם תיקון 12 לחוק ולפיכך הוראות התיקון אינן חלות על צוואות אלו. ס' 2 לצוואות 96 מתיר לבני הזוג באופן מפורש את האפשרות לשנות/לבטל מן הצוואה בהתאם לעיקרון חופש הציווי.

     

20. ע"פ הפסיקה, מאחר שהוראות תיקון 12 אינן חלות על צוואות שנערכו עובר לתיקון, אין לראות בהדדיות שבצוואות אלו כמגבילות את החופש לשנות מן הצוואות, וזאת ככל שאין הוראה מפורשת או משתמעת בצוואה להגביל חופש זה.

     

21. לא הונחה כל תשתית עובדתית, ממנה ניתן להסיק כי בני הזוג ביקשו להגביל האחד את השני מלשנות את צוואת 96 או הסתמכות האחד על השני ביחס לצוואה.

     

22. לא ניתן לטעון כי המנוח פעל בחוסר תום לב, כאשר ערך את צוואת 2010, שכן המנוחה הייתה אותה העת בין החיים, ולא ידוע האם המנוח יידע את המנוחה על כך אם לאו.

     

    טענות הנתבעים

     

23. מכוח עיקרון תום הלב, היה המנוח מנוע מלשנות את צוואת 96 שערך, כאשר רצונם המשותף של בני הזוג היה שכלל ילדיהם יירשו באופן שווה את הרכוש המשפחתי.

24. במסגרת בע"מ 1857/24 (להלן: "בע"מ 1857/24") נקבע כי יש לבטל חלקים מצוואה מאוחרת של בן זוג (משנת 2017), אשר שינתה מצוואה הדדית שערך קודם לכן עם בת זוגו המנוחה (בשנת 1996). באותו מקרה בוטלו סעיפים בצוואה המאוחרת אשר סתרו את הצוואה ההדדית.

     

    עמדת עו"ד *****

     

25. עו"ד ***** אימת את חתימות בני הזוג על צוואות 96 וכן את חתימת המנוח על צוואת 2010.

     

26. ס' 2 לצוואות 96 קובע במפורש כי בני הזוג שמרו לעצמם את הזכות לשנות/לבטל את הצוואה, ומכוח זה ערך המנוח צוואה שונה ב-2010.

     

27. לא היה זה מתפקידו של עו"ד ***** לבחון מדוע המנוח ביקש לערוך את צוואת 2010 ולשנות מהוראות צוואת 96.

     

    עמדת רשות מקרקעי ישראל

     

28. הרשות אינה צד במחלוקת הפנים משפחתית, כאשר עניינה בתיק הוא לוודא שכל דיספוזיציה במשק תעלה בקנה אחד עם נהלי הרשות והחלטות מועצת מקרקעי ישראל. 

     

    עמדה משלימה של האפוטרופא לדין מיום 9.3.25

     

29. צו לקיום צוואת המנוחה משנת 96 ניתן בחודש 9.23.

     

30. אין בצוואות 96 הוראות יורש אחר יורש, ונראה שיש הסכמה בין הצדדים כי, לאחר פטירת השני מבני הזוג, העיזבון עובר ליורשים ע"פ דין של בן הזוג שנפטר אחרון (האפוטרופא לדין מסכימה עם מסקנה זו). ההבדל בין צוואות 96 לצוואת 2010 הוא לגבי היקף ירושת היורשים ע"פ דין.

31. צוואות 96 הן צוואות הדדיות ונראה שהצדדים מסכימים גם על כך.

     

32. לאור טענות הצדדים ועו"ד *****, יש לערוך בירור עובדתי ומשפטי ולהכריע האם המנוח יכול היה לשנות מצוואת 96 ע"י עריכת צוואת 2010.

     

    עמדת ב"כ היועמ"ש

     

33. צוואות 96 הן צוואות הדדיות אשר נערכו תוך הסתמכות בן הזוג האחד על השני.

     

34. צוואות 96 אינן כוללות הוראות "יורש אחר יורש" או "יורש במקום יורש".

     

35. יש להחיל את עיקרון תום הלב אף על צוואות 96 (שנערכו טרם תיקון 12 לחוק), ובכל מקרה ב"כ היועמ"ש משאיר את העניין לשיקול דעת ביהמ"ש.

     

    דיון והכרעה

     

36. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, עמדות האפוטרופא לדין, עו"ד ***** וב"כ היועמ"ש, ובחומר שהונח לפני ביהמ"ש, נחה דעתי כי ניתן להכריע כבר כעת בסוגיית שינוי הצוואה ע"י המנוח וזאת ללא צורך בקיום דיון בעניין.

     

37. המסקנה העולה היא כי, לא הייתה כל מניעה למנוח לערוך את צוואת 2010 ולשנות מצוואות 96, וזאת ביחס לכלל הרכוש, ולמסקנה זו הגעתי מן הנימוקים שיפורטו להלן.

     

    תיקון 12 לחוק

     

38. בשנת 2005 תוקן תיקון 1, אשר הוסיף את סעיף 8א לחוק. תיקון זה הסדיר את מוסד הצוואות ההדדיות בין בני זוג.

     

39. התיקון אינו חל על צוואות שנערכו עובר לתיקון ועל צוואות אלו יחול הדין שהיה קיים ערב התיקון (להרחבה על התיקון ותחולתו ר' בע"מ 7884/23 פלוני נ' פלונית סעיפים 25-26 (נבו 10.9.2024 (להלן: "בע"מ 7884/23")).

     

40. לאור האמור, מאחר שצוואות 96 נערכו טרם תיקון 12 לחוק, יש להחיל עליהן את הדין שהיה קיים עובר לתיקון.

     

    הוראות צוואות 96

     

41. עיון בצוואות (שעיקריה הרלוונטיים פורטו לעיל) מעלה כי, הן אינן כוללות הוראות "יורש אחר יורש" או "יורש במקום יורש" (כאמור בס' 41-42 לחוק).

     

42. הצוואות אינן כוללות תנאים או חיובים אשר יוטלו על בן הזוג היורש (כאמור בס' 43-45 לחוק).

     

43. כאמור לעיל, הצוואות כוללות את ההוראות הבאות: שמירת הזכות של כ"א מבני הזוג להוסיף/לשנות/לבטל את הצוואה (ר' ס' 2 לצוואות 96); העברת מלוא העיזבון של בן הזוג הנפטר לבן הזוג שיוותר בחיים ולו בלבד (ר' ס' 4 לצוואות 96); שמירת האפשרות של כ"א מבני הזוג לעשות ברכושו ככל שיחפוץ במהלך חייו (ר' ס' 8 לצוואות 96).

     

    האם צוואות 96 הן צוואות הדדיות

     

44. כאמור לעיל, לא עולה כי הצדדים חלוקים על סוגיה זו, ונקודת המוצא היא כי צוואות 96 הן צוואות הדדיות.

    בע"מ 7884/23 ובע"מ 1857/24

     

45. שני פסקי הדין שבכותרת ניתנו בעת האחרונה, ודנו בצוואות הדדיות שנערכו טרם תיקון 12 לחוק.

     

46. פסק דין אלו הובאו בטיעוני הצדדים, וכדי לעשות סדר ושימוש נכון בקביעות שהובאו בהם, מצאתי כי יש להרחיב קמעא על הנסיבות של כ"א מהם.

     

    (1) בע"מ 7884/23

     

47. באותו מקרה, דובר על מנוחים שערכו צוואות הדדיות בשנת 2002 (טרם תיקון 12), בה הורישו את רכושם זל"ז ולאחר פטירת שניהם לשלוש מתוך ארבע בנותיהם.

     

48. בשנת 2011 ונוכח התפתחות דמנציה אצל המנוחה, מונה לה אפוטרופוס לרכוש וכן אפוטרופוס לדין.

49. בשנת 2013 ערך המנוח צוואה חדשה אשר ביטלה את הצוואה ההדדית ובה ציווה את כל רכושו לאחד מנכדיו.

     

50. בשנת 2016 נפטר המנוח.

     

51. בשנת 2020 נפטרה המנוחה.

     

52. כב' השופטת וילנר קבעה כי:

     

    • בהתאם לדין הקיים ערב תיקון 12 לחוק (ההלכה שנקבעה בבע"מ 10807/03), עריכת צוואות הדדיות כשלעצמן אינן מגבילות את הצדדים מלשנות את צוואתם, בין אם בחייו של הצד השני או לאחר פטירתו וזאת בהיעדר ראיה לכוונה משותפת של הצדדים להגביל האחד את השנייה משינוי שכזה.

       

    • בבע"מ 10807/03 הושארה בצריך עיון, השאלה האם מי שביטל צוואה הדדית באופן חד צדדי תוך הפרת הוראה בצוואה המגבילה אותו מלעשות כן, יחשב חסר תום לב. דהיינו, מי שביטל צוואה הדדית בהיעדר הוראה המגבילה אותו לשנות/לבטל מהצוואה ההדדית לא יחשב חסר תום לב.

       

53. כב' השופט שטיין הסכים לתוצאה אליה הגיעה כב' השופטת וילנר, אך הוסיף כי לשיטתו יש לשמור על "אינטרס ההסתמכות" בצוואות הדדיות. ככל שבן הזוג החי מבקש לשנות מהצוואה ההדדית לאחר פטירת בן הזוג השני, באופן שהוא מעביר רכוש בו הוא זכה מבן הזוג הנפטר, אזי נפגע "אינטרס ההסתמכות" ויש להפעיל את עיקרון תום הלב הקבוע בדיני החוזים וליתן סעדים לתיקון הפגיעה (ר' ס' 2 לחוות הדעת של הש' שטיין).

     

    בהמשך עמדתו, מבקש כב' השופט שטיין להחיל את עקרונות סעיף 8א לחוק לצורך תיקון הפגיעה באינטרס ההסתמכות:

    "לטעמי, כל אימת שמדובר בפגיעה באינטרס ההסתמכות של אחד הצדדים לצוואה הדדית על ידי שותפו, אשר בחר לפרוש מהסדר ההדדיות אחרי שירש וניכס לעצמו את רכושו של הצד הנפגע, מן הדין להעמיד לעיזבונו של הנפגע סעד של השבה הזהה לזה שנקבע בסעיף 8א לחוק הירושה. זאת, מכוח הדין הכללי הגלום בחובת תום-הלב ובסעדים שבתי המשפט מוסמכים לפסוק בגין הפרתה של חובה חשובה זאת. אשר על כן, ככל שפסק הדין בעניין זמיר שולל את כוחו של בית המשפט לתקן את הפגיעה באינטרס ההסתמכות, אם וכאשר פגיעה כאמור נגרמת, לא אוכל לפסוק על-פיו".

     

54. עוד הוסיף כב' השופט שטיין, כי אינטרס ההסתמכות אינו מתעורר באותו מקרה, וזאת מכיוון שהמנוח (ששינה מהצוואה ההדדית) נפטר לפני המנוחה, ועל כן לא ירש את נכסיה, ומכאן שאינטרס ההסתמכות של המנוחה באשר לנכסיה שלה לא נפגע (ר' ס' 3 לחוות הדעת של כב' הש' שטיין).

55. כב' השופט סולברג הסכים לפסק דינה של כב' השופטת וילנר.

     

    (2) בע"מ 1857/24

     

56. באותו מקרה, דובר על מנוחים שערכו צוואות הדדיות בשנת 1996, אשר נכלל בהן הסדר זהה לפיו עם פטירת אחד מבני הזוג, בן הזוג הנותר יירש את כלל רכושו של בן הזוג הנפטר. ניתנו הוראות לבן הזוג הנותר כיצד להתנהל עם הרכוש, כאשר לאחר פטירתו נקבעה חלוקה בין ילדיהם.

     

57. עוד כללו הצוואות ההדדיות, הוראות בדבר הזכות של כ"א מבני הזוג לבטל/לשנות/להוסיף על הצוואה בכל עת שירצה.

     

58. בשנת 2017 נפטרה המנוחה.

     

59. חודשיים לאחר מכן, ערך המנוח צוואה נוספת, במסגרתה הוריש את כל רכושו (לרבות מה שירש מהמנוחה) באופן שונה מהצוואה ההדדית.

     

60. בשנת 2018 נפטר המנוח.

     

61. חברי ההרכב פסקו כי לא הייתה כל מניעה למנוח לשנות מן הצוואה באשר לרכושו שלו. עם זאת, המנוח לא היה רשאי לכלול הוראות באשר לרכוש שירש מהמנוחה. דעות שופטי ההרכב נחלקו באשר לדרך בה תתוקן הצוואה המאוחרת של המנוח תוך שימוש בדיני הטעות.

     

62. לצורך ענייננו אנו, במסגרת פסק דינו, העלה כב' השופט שטיין שוב את "אינטרס ההסתמכות" שיש להגן עליו (ר' ס' 43-49 לחוות דעתו של כב' הש' שטיין).

     

63. כב' השופט מינץ, לא ראה להידרש להערות כב' השופט שטיין ביחס "לאינטרס ההסתמכות", ולתוצאות של פגיעה כזאת. עם זאת, העיר מס' הערות באשר למנגנון ההסתמכות אותו כב' השופט שטיין ביקש לקיים במקרים אלו:

     

    "נוכח המסקנה האמורה לא ראיתי להידרש להערותיו של חברי בנוגע למנגנון ההסתמכות ולתוצאותיה של פגיעה באינטרס ההסתמכות אם וכאשר היא נגרמת.

    אעיר רק הערה אחת בהתייחס לעמדתו של חברי לפיה מצווה שבוחר לחזור בו מהסדר ההדדיות ולשנות את צוואתו יהיה חייב להסתלק מהזכויות המגיעות לו על פי צוואת רעהו (במקרה שעיזבונו טרם חולק) או להשיב את החלק שקיבל ממנו כיורש (במקרה שהעיזבון כבר חולק).

    ככל שחברי מכוון להחלת הסדר זה גם במצבים שבהם הצוואה שותקת בנוגע לזכותם של בני הזוג לשנות את הצוואה כרצונם לאחר פטירת אחד מהם – לעמדתי קשה לומר כי אפשרות זו עולה בקנה אחד עם הקביעות בעניין זמיר על פיהן אין זה ראוי, בהיעדר ראיה בדבר כוונה משותפת אחרת, "לקבוע לגבי צוואות שנעשו לפני החוק שהייתה כוונה משותפת להתנות על הדין ולהגביל את בן הזוג האחר" (שם, עמ' 626-625).

    דברים אלה, אשר אמנם נאמרו בעיקר לגבי האפשרות לשנות צוואה הדדית, יפים לעמדתי גם ביחס לשאלה האם שינוי מהסדר ההדדיות מחייב הסתלקות מן הזכויות או השבה. שכן ככל שאין בנמצא ראיות בדבר כוונה משותפת אחרת, ברירת המחדל היא שבן הזוג האחר אינו מוגבל בדרך זו אחרת מלשנות את ההסדר, ואין לבן הזוג שהלך לעולמו אינטרס הסתמכות הראוי להגנה."

     

64. כב' השופט כבוב הצטרף למסקנות כב' השופט מינץ (לעניין חלוקת עיזבון המנוח), אך לא התייחס לעניין אינטרס ההסתמכות.

     

    שינוי צוואות 96 ע"י המנוח ועריכת צוואת 2010

     

65. כאמור לעיל, צוואות 96 לא כללו כל הגבלה מפורשת או משתמעת על בני הזוג ביחס לשינוי הצוואה. לאור האמור בבע"מ 7884/23 דלעיל, במקרים מעין אלו, אין כל מניעה של אחד הצדדים לשנות מן הצוואה.

     

66. בנוסף, צוואות 96 כללו הוראה המשמרת את זכותם של בני הזוג לשנות/להוסיף/לבטל את הצוואה ככל שיחפצו, ובכך יש חיזוק נוסף לחופש של המנוח לערוך את צוואת 2010 ולשנות מצוואות 96 (ר' ס' 2 לצוואות 96).

     

67. כאמור לעיל, בבע"מ 1857/24 דובר גם על מקרה בו המנוחים הותירו לעצמם אפשרות מעין זו. יפים הדברים שנקבעו בעניין זה ע"י כב' השופט מינץ:

     

    "נוסף על ההסדר האמור, כללו צוואותיהם של המנוחים משנת 1996 גם הוראות זהות הנוגעות לשמירת זכותו של כל אחד מהם לבטל את צוואתו, לשנותה או להוסיף עליה. הוראות אלה סותמות את הגולל על טענת המבקשת לפיה היה המנוח מנוע מלערוך את הצוואה המאוחרת ולקבוע בה הוראות שונות מאלה שקבע בצוואתו משנת 1996, מטעמי תום לב והסתמכות..."

     

68. עוד יצוין (לגבי רכושו של המנוח), כי במסגרת צוואות 96 קבעו בני הזוג שתנאי לצוואה הוא שהם רשאים לעשות ברכושם ככל שירצו במהלך חייהם (ר' ס' 8 לצוואות 96).

     

69. לאור האמור לעיל, לא הייתה כל מגבלה על המנוח מלערוך את צוואת 2010 ולשנות מצוואות 96 ולא ניתן לומר כי ע"י כך הוא הפר את עיקרון תום הלב.

     

    הרכוש עליו ציווה המנוח במסגרת צוואת 2010

     

70. בהתאם לבע"מ 1857/24, אין חולק כי המנוח יכול היה לצוות על רכושו שלו במסגרת צוואת 2010, עם זאת, יש להידרש לשאלה האם הייתה מגבלה על המנוח מלצוות בצוואת 2010 על הרכוש שירש מהמנוחה.

     

71. כפי שפורט בהרחבה לעיל, גישתו של כב' השופט שטיין ביחס "לאינטרס ההסתמכות" והחלת עקרונות ס' 8א לחוק או עיקרון תום הלב, אף על צוואות הדדיות שנערכו עובר לתיקון 12 ביחס לרכוש שירש בן הזוג הנותר מבן הזוג שנפטר לא נקבעה כהלכה.

     

72. גישתו של כב' השופט שטיין נאמרה באמרת אגב בבע"מ 7884/23 ונשארה כדעת מיעוט בבע"מ 1857/24 (כפי שהורחב לעיל).

     

73. כפי שצוין, במסגרת בע"מ 1857/24 דובר על צוואות הדדיות שקבעו מנגנון "יורש אחר יורש" וכן תנאים/מגבלות על היורש הראשון, ועל כן לא יכול היה היורש הראשון לצוות או להעביר את הרכוש שקיבל מהמנוחה שם. בענייננו, לא קיים כל מנגנון "יורש אחר יורש" או כל תנאי/חיוב על המנוח באשר למה יעשה ברכוש שיירש מהמנוחה.

     

74. לאור האמור, לא מצאתי כי קיימת כל מניעה של המנוח מלצוות בצוואת 2010 באשר לרכוש שיירש מהמנוחה בעתיד (דבר שאכן קרה מכיוון שהמנוחה נפטרה לפניו) ובוודאי שלא על רכושו שלו.

     

    סיכום

     

75. לאור המפורט לעיל, למנוח הייתה הזכות לערוך את צוואת 2010 ולשנות מהקבוע בצוואות 96 ביחס לכלל הרכוש, הן רכושו שלו והן הרכוש שיירש מהמנוחה.

     

76. כעת נותר לדון בהתנגדות לגופה וכן להידרש לשאלת המשק (אשר ככלל דינה להתברר במסגרת הליך הנוגע להיקף העיזבון). לשם כך הנני קובעת קד"מ ליום 4.6.25 בשעה 12:00.

     

77. החלטה זו הותרה בפרסום תוך השמטת הפרטים המזהים, לאחר שניתנה לצדדים זכות הטיעון בעניין והם לא התנגדו.

     

78. יובא לעיוני ביום 28.4.25.

     

    ניתנה היום, כ' ניסן תשפ"ה, 18 אפריל 2025, בהעדר הצדדים.