השופטת השתכנעה שהמעסיקה - עמותת אלו"ט - לא ידעה כי התובע נושא את הנגיף, ולמדה על כך רק אחרי שזימנה אותו לשימוע בגלל היותו עובד בעייתי. בהתאם לכך נקבע כי הוא פוטר בלי קשר למצבו הרפואי.
בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב דחה לאחרונה את תבעיתו של עובד עמותת אלו"ט (האגודה הלאומית לילדים אוטיסטים), שתבע את העמותה בטענה שפיטרה אותה משום שגילתה כי הוא נשא HIV. סגנית הנשיאה השופטת אריאלה גילצר-כץ קבעה כי "התובע פוטר ממניעים ענייניים ומקצועיים. הנתבעת לא ידעה דבר אודות נשאותו בעת זימונו לשימוע ולכן אין קשר בין נשאותו של התובע להליך פיטוריו".
התובע עבד כמדריך בעמותה מיוני 2013 ועד פברואר 2014. מספר ימים לפני סיום עבודתו הוא זומן לשימוע לפני פיטורים. באותו יום – ככל הנראה לאחר שקיבל את הזימון – הוא שלח מסרון למעסיקתו בו ביקש שיחה דחופה לצורך עדכון בעניין בריאותי.
כשלושה ימים אחר כך נערך לו שימוע שבו הוא לא טען דבר. כעבור מספר ימים הוא זומן לשימוע נוסף אך לא התייצב אליו, ונעלם. למחרת נמסר לו מכתב פיטורים.
בתביעתו הוא טען כי העמותה (הנתבעת בהליך) זימנה אותו לשימוע כשנודע לה כי הוא נשא HIV, ואז פיטרה אותו. בתביעתו הוא דרש פיצויים בגין פיטורים שלא כדין וכן פיצוי על פיטורים בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות וחוק שוויון לאנשים עם מוגבלות, בסך כולל של כ-148,000 שקל.
מנגד, אלו"ט טענה כי רק אחרי הזימון לשימוע התובע עדכן אותה על מצבו הרפואי והאבחון שלו כנשא. לאחר מכן זימנה אותו פעמיים לשימוע אולם הוא לא הגיע, כך שלמעשה נטש את עבודתו.
לגרסתה, התובע פוטר מאחר שהעמותה לא היתה שבעת רצון מהתנהלותו ואף קיימה איתו מספר שיחות בנושא. במילים אחרות, נטען כי אין כל קשר בין מחלתו לבין זימונו לשימוע ולאחר מכן פיטוריו.
ניסה להשתמש במצבו
ואכן, ראיות שצירפה עובדת העמותה שהיתה ממונה על התובע, הוכיחו בעיני השופטת גילצר-כץ כי במשך מספר חודשים העמותה לא היתה מרוצה מהתנהלותו, למשל מצורת הדיבור שלו, ומכך שהשאיר חברים ללא השגחה.
לפיכך השופטת שוכנעה כי העמותה שקלה לפטר את התובע בשל תפקודו, מה גם שכחודש לפני כן שזומן לשימוע התקיימה איתו "שיחת אזהרה", בניסיון לגרום לו לשפר את התנהלותו.
אחת השאלות המרכזיות שנדונו היתה האם העמותה היתה מודעת למסמך בית חולים שנערך מספר ימים לפני השימוע של התובע, ובו נרשם שהוא נשא HIV. השופטת הגיעה למסקנה שלא, וזאת מאחר שבמאגר סריקת המסמכים הרפואיים של העמותה לא הוכח שהמסמך התקבל אצלה.
יתרה מכך, השופטת הבהירה כי בבית הדין התובע הודה שמעולם לא עדכן את העמותה שהוא נושא את הנגיף, עד אותו מסרון ששלח ביום שזומן לשימוע. "מנוסח המסרון עולה כי עד לאותה עת לא עדכן התובע את הנתבעת אודות מצבו אלא החליט לעשות שימוש במצב בריאותו כנגד פיטוריו הקרבים והבאים", כתבה השופטת.
בסיכומו של דבר השופטת הבהירה כי אילו התובע היה מפוטר כרעם ביום בהיר, הדבר היה מעורר חשד שהם קשורים למצבו הרפואי, אולם הראיות מצביעות על כך שהוא לא פוטר על רקע של אפליה.
אף שהתביעה נדחתה, לנוכח הנסיבות הוחלט שלא לחייב את התובע בהוצאות משפט.
· ב"כ התובע: עו"ד אלון לוריה (מינוי ע"פ חוק סיוע משפטי)
· ב"כ הנתבעת: עו"ד יפעת תבור
עו"ד רבקה הדר-ברבש
עוסק/ת ב-
דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין