לפסק הדין בעניין נליה דור נגד מ.מ. קציר- חריש
לאחר שסייעת גני ילדים של המועצה המקומית קציר-חריש פוטרה, טענה הסייעת כי בעקבות דרישת יו"ר וועד העובדים לבטל את פיטוריה, שבה לעבודה אך כעבור זמן מה- פוטרה בשנית. לפיכך, הגישה תביעה לפיצוי של 133,996 שקלים נגד המועצה. האם ביה"ד קיבל את התביעה?
סייעת בגני ילדים של המועצה המקומית קציר-חריש שפוטרה מתפקידה עקב קיצוצים, טענה כי לאחר שנערך לה שימוע במסגרת הפיטורים והיא קיבלה את זכויותיה הסוציאליות, אמר לה יו"ר ועד העובדים כי וועד העובדים מתנגד לפיטוריה ועל כן היא אינה מפוטרת מהעבודה, ואף פנה לגזבר המועצה ודרש כי תוחזר לעבודתה, והסייעת שבה לעבודתה.
זמן מה לאחר שובה, יצאה הסייעת לחופשה, אולם לטענתה כששבה מהחופשה, הודיעה לה מנהלת החינוך של המועצה, כי היא מפוטרת. בתביעה שהגישה לביה"ד האזורי לעבודה בחיפה נגד המועצה, טענה כי טרם פיטוריה השניים, היה על המועצה לערוך לה שימוע נוסף, שכן הודעת יו"ר הוועד על אי-הסכמתו לפיטורים מהווה שינוי נסיבות.
כמו כן טענה, כי המועצה פעלה בחוסר תום לב, כשלא העלתה את עניינה של התובעת בפני וועדה, כאשר נוכחה לדעת כי יו"ר וועד העובדים טען כי היא אינה מפוטרת ואילו נציגות העובדים טענה את ההיפך. לפיכך ביקשה הסייעת, כי בית הדין יורה על ביטול פיטוריה והשבתה לעבודה, ולחילופין כי המועצה תשלם לה 133,996 שקלים בגין תוספת לפיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת, הפרשי שכר ועגמת הנפש שנגרמה לה.
המועצה טענה מנגד, כי פיטורי הסייעת נבעו מצמצומי כח אדם בגנים, כי מעולם לא הותירה ספק בעניין פיטוריה או הציגה מצג לפיו היא חוזרת בה מהחלטתה, וכי כל שהובטח לסייעת הוא, כי במידת הצורך היא תעבוד כממלאת מקום ושכר העבודה ישולם לה על בסיס שעתי. עוד נטען, כי אין בהבטחות יו"ר וועד העובדים כדי לשנות את עובדת הפיטורים, שנעשו משיקולים ענייניים.
התנהלות המועצה חסרת תום לב
סגנית הנשיא, השופטת איטה קציר, קבלה את התביעה בחלקה. נקבע, כי פיטורי התובעת היו כדין, הן משום שדברי יו"ר הוועד כי התובעת אינה מפוטרת, אינם מהווים שינוי נסיבות המצדיק קיומו של שימוע נוסף, בפרט כשאינו בעל הסמכות להורות על ביטול הפיטורים ונוכח העובדה כי עמדתו הייתה בניגוד להסכמות עם נציגות העובדים, והן משום שהתובעת לא הוכיחה כי הפיטורים נבעו משיקולים זרים.
עם זאת, נפסק, כי עצם העסקת התובעת באופן רציף לאחר כניסת פיטוריה לתוקף, מבלי שהובהר לה באופן חד משמעי , כי תנאי ההעסקה שלה שונו, והיא כעת בגדר ממלאת מקום, הינה התנהגות חסרת תום לב, במיוחד כשמדובר במעסיקה ציבורית, ועל כך מגיע לתובעת פיצוי.
לפיכך נפסק, כי הנתבעת תפצה את התובעת ב 25,000 שקל בגין התנהגות חסרת תום לב, ותשלם לה הוצאות משפט של 5,000 שקל.
לפסק הדין בעניין נליה דור נגד מ.מ. קציר- חריש
למדור: דיני עבודה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.