- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- נפגעי פעולות איבה
- דיני עבודה
- ביטוח
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- דיני תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- משפט מנהלי וחוקתי
- גישור ובוררויות
- משפט בינלאומי
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני חינוך
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- ירושות וצוואות
- נוטריון
עתרה להרחיק את הגרוש מחשש שהוא פוגע בבנותיה – ונכשלה
כאבים "באזור החיתול", ציור מדאיג ולבוש לא צנוע של האב בבית – אלה עמדו בבסיס בקשתה של אם חרדית. אלא שחקירת ילדים לא תמכה בחשדות והשופטת הורתה לחדש את זמני השהות
חרף טענות חמורות שהעלתה נגד הגרוש, בית המשפט למשפחה בתל אביב דחה לאחרונה בקשת אם להרחיקו מבנותיהם בנות 3 ו-6. השופטת סגלית אופק קבעה כי חקירת הילדים שמטה את הבסיס מתחת לחשדות, והורתה להשיב לאלתר את זמני השהות עם האב.
המבקשת והמשיב, חרדים שמשתייכים לחסידות מסוימת, נישאו זה לזו ב-2014 ונפרדו בחלוף כעשור. כיום הם גרושים. בספטמבר אשתקד פנתה האם לראשונה בבקשה להרחיק את בעלה לשעבר מבנותיהם, שהובאו מתרומת זרע והפריה חוץ גופית בשל היותו עקר. הטענה: "הולך לא צנוע בבית ומסתכל במחשב ומראה להן אני לא יודעת מה", דבר המעלה לשיטתה חשש שמא עלול לבצע בהן עבירות מין.
בקשה זו אומנם נמחקה, ואולם ביולי האחרון הגישה האם בקשה חדשה לצו הרחקה, שבה העלתה חשדות נוספים. נטען שהבת הקטנה מתלוננת על כאבים באזור החיתול לאחר שובה מבית אביה, כאשר הגדולה מנסה להימלט משם תוך שמלינה על "אופן לבושו". האם "חיזקה" את גרסתה כשסיפרה כי בתקופת נישואיה לו, האב הסתובב בבית עם גופיה ותחתון בעל פתח, באופן שלטענתה הוביל לחשיפת גופו בפניה ובפני הבנות. לתמיכה בחשדותיה הציגה האם ציור שציירה, לטענתה, הבת הגדולה. לדבריה, פסיכולוגית שהיא מכירה אמרה שהציור מדאיג והפנתה אותה למשטרה.
מנגד טען האב שמעולם לא פגע בבנותיו וכי על זמני השהות עמן להימשך כסדרם. לשיטתו מדובר ב"ניסיון חמור לניכור הורי", הכולל העברת מסרים שליליים לבנות מהאם, שלדבריו "פועלת בכל דרך ובכל מחיר כדי שהקטינות לא יכירו במשיב כאביהן". נטען שהבקשה מנוגדת לחלוטין לטובת השתיים, ועל כן יש לדחותה.
נזק ודאי לקטינות
השופטת אופק הדגישה כי הבקשה אינה מבוססת על ידיעה אישית של האם, אלא נשענת על אמירות המיוחסות לבנותיה. ואולם לדבריה, חוקר ילדים שבחן את המקרה מצא כי בפועל, לא קיים בסיס כלשהו לחשדות האם בדבר פגיעה מינית של האב בקטינות.
לזאת הוסיפה השופטת את השתהות האם בפנייתה לבית המשפט. הובהר שגם לאחר חשיפתה להתנהגות בנותיה וחרף חששה הרב מפגיעה מינית על-ידי האב "בעקבות מה שאני עברתי ממנו", לא מצאה האם לנכון לפעול מיידית, אלא לקח לה כשלושה שבועות להגיש את בקשתה, כאשר בכל הזמן הזה התקיימו זמני שהות בין האב לקטינות.
בנסיבות אלה - משחקירת הילדים לא אימתה את החשדות החמורים, והאב אף לא זומן לחקירה במשטרה והתיק נגנז - קבעה השופטת שהאם לא הרימה את נטל ההוכחה הרובץ לפתחה. במסגרת תסקיר שהוגש לתיק בתחילת ספטמבר הומלץ על קיום זמני השהות כסדרם, בהינתן ממצאי חקירת הילדות.
היא ציינה לסיום כי "לא בלי התלבטות" אינה מחייבת את האם בהוצאות משפט עקב דחיית בקשתה, מתוך הנחה שפנייתה נעשתה בשל דאגתה הכנה, על מנת לברר את החשדות המקננים בתוכה.
- ב"כ המבקשת: עו"ד אסתר שלום
- ב"כ המשיב: עו"ד אילן יניר (סיוע משפטי)
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
