קשיש בנה גרם מדרגות שיקל עליו להגיע לדירתו בהתאם להיתר שקיבל מהוועדה המקומית. לאחר שהחל בבנייה, בעלי הדירה הסמוכה נזכרו להתנגד להיתר. ביהמ"ש שהכריע בסוגיה הגיע לתוצאה הוגנת.
בית המשפט המנהלי בירושלים אישר לבעל דירה בעיר להשאיר גרם מדרגות שבנה בחריגה מתכניות הבנייה המקומיות. השופט עודד שחם איזן בין צרכי הבעלים הקשיש והחולה לבין האינטרס של השכנים והציבור וקבע כי המדרגות יישארו עוד 4 שנים, שלאחריהן הבעלים ישיב את המצב לקדמותו.
הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בירושלים אישרה לפני כ-3 שנים בניית 8 מדרגות חיצוניות וכניסה חדשה לביתו של בעל דירה ברובע היהודי בעיר העתיקה.
ערר שהגישו בעלי הדירה השכנה על ההיתר נדחה, ובאוגוסט 2015 הם עתרו לבית המשפט – שהורה לוועדה המקומית לדון בשנית בנושא. לאחר דיון נוסף הוועדה אכן ביטלה את ההיתר לאחר שמצאה כי הוא ניתן בחריגה מתכנית המתאר המקומית.
הפעם היה זה בעל הדירה שהגיש ערר על החלטת הוועדה ונדחה, וביולי האחרון הוא עתר כנגד החלטת ועדת הערר.
העותר טען כי הערר הראשון שהגישו בעלי הדירה נדחה משום שהם לא העלו טענות בדבר הסטייה מתכנית המתאר, ולכן הם היו מנועים מלהעלות את הטענות הללו בדיונים הנוספים שהתקיימו לאחר עתירתם.
בנוסף, הוא טען כי במקום לבטל את ההיתר, אפשר היה לאשר את הבנייה במתכונת מאוזנת יותר, כך שצרכיו לא ייפגעו לחלוטין. העותר הסביר שהוא מתקשה לעלות במדרגות הרבות שמובילות לביתו לנוכח גילו (85) ומצבו הבריאותי הרעוע, ולכן היה ראוי שהוועדות יתייחסו גם לצרכיו לפני שהחליטו לבטל את ההיתר.
לחיזוק דבריו, הוא ציין כי החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי הסכימה לבניית המדרגות לאחר שמצאה כי הן לא פוגעות בחזות המבנה וברחוב הסמוך.
מנגד, ועדת הערר ובעלי הדירה טענו כי ההחלטה ניתנה כדין. כמו כן, הם טענו כי צרכיו של בעל הדירה כבר נלקחו בחשבון במסגרת העתירה הקודמת והדיון הנוסף שנערך בהוראת בית המשפט אצל הוועדה המקומית.
בעלי הדירה הוסיפו כי גרם המדרגות נבנה בסמוך לאחד החלונות בדירתם – מה שפוגע בערכה ובפרטיות השוכרים שלהם.
האיזון הראוי
אך בחינת ההחלטה שניתנה בעתירה הקודמת העלתה בפני השופט שחם כי בית המשפט לא הגביל את הטענות שבעלי הדירה היו רשאים להעלות בפני הוועדות. יתרה מכך, הוא הדגיש כי אי חוקיות של בנייה היא עניין ציבורי שבית המשפט רשאי לדון בו גם מיוזמתו.
ואולם, השופט לא מצא שביהמ"ש התייחס בהליך הקודם לצרכיו של העותר או שקל אפשרות מרוככת להשארת גרם המדרגות. השופט הסביר כי הדיון שם עסק בעיקר בזכות הטיעון של בעלי הדירה ולא באינטרסים של העותר – שגם הוועדות לא לקחו בחשבון.
בחינת האינטרסים הללו – שנזנחו כאמור – הובילה את השופט למסקנה כי יש מקום להשאיר את המדרגות לתקופה מסוימת. מסקנתו התבססה בין היתר על גילו של העותר, מצבו הרפואי והעובדה שלא פעם נפל במדרגות הרבות המובילות לביתו מתוך הבניין. בנוסף, השופט לא שוכנע שפרטיות השוכרים בדירה הסמוכה נפגעה או שערכה נפגע משמעותית בגלל המדרגות.
לפיכך, נקבע כי ביטול ההיתר יושהה למשך 4 שנים. לאחר מכן, העותר יפרק את המדרגות וישיב את המצד לקדמותו. מאחר שרק בעלי הדירה התנגדו לסעדים שהעותר ביקש (בשונה מהוועדות שהותירו את הקביעה לבית המשפט), הם חויבו בהוצאות משפט בסך 9,000 שקלים.
- ב"כ העותר: עו"ד מקרקעין ב. בלייח
- ב"כ בעלי הדירה: עו"ד א. נאור ועו"ד ר. מזרחי
- ב"כ הוועדות: עו"ד ת. פרידמן ועו"ד נ. עזרא
עו"ד יצחק נטוביץ
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין