בני זוג התנצחו בענייני רכוש במשך כ-19 שנים עד שהצליחו לגבש הסכם גירושין. זמן קצר לאחר שההסכם קיבל תוקף בבית המשפט, האישה נפטרה. אלא שהגרוש לא נח והמשיך להתווכח על חלוקת הרכוש עם ילדיהם.
בית משפט למשפחה בחיפה דחה באחרונה תביעה שהגיש אב כנגד ילדיו בניסיון למנוע מהם לזכות ברכוש שקיבלה אמם המנוחה בהסכם הגירושין. השופטת הילה גורביץ שינפלד קבעה כי כיורשי אמם, הילדים זכאים לקבל את חלקה בזכויות הפנסיה של האב ובמניות שבבעלותו, אף שנרכשו לפני הנישואים.
בני הזוג נישאו ב-1983. הבת של האישה אומצה על ידי הבעל ובהמשך הזוג הביא לעולם שני ילדים נוספים. יחסי הזוג עלו על שרטון כעשר שנים לאחר מכן – אז פתחו בהליכי גירושים שהתארכו בשל מחלוקות בענייני הרכוש. במרץ 2012 הם הצליחו לגבש הסכם גירושין שאושר בבית משפט אך 5 חודשים לאחר מכן, האישה נפטרה ושלושת ילדיה ירשו את רכושה בחלקים שווים.
ואולם, מות האישה לא סתם את הגולל על מחלוקת הרכוש שכן שנתיים לאחר מכן האיש תבע את ילדיו בכדי למנוע מהם לזכות ברכוש שקיבלה אמם במסגרת הסכם הגירושין.
בתביעה, שהוכתרה כ"תביעה לאכיפת הסכם גירושין" הוא טען כי ילדיו לא זכאים לקבל את חלקה של אמם בזכויות הפנסיה שלו, שכן זכותה לקבלן פקעה עם מותה. בנוסף, הוא ציין כי מניות שרכש בחברה גדולה טרם הנישואים לא צריכות להכלל בחלוקת הרכוש על פי הסכם הגירושין.
בתגובה, הילדים הגישו תביעה נפרדת במסגרתה טענו כי הערכת הרכוש במסגרת הסכם הגירושין לא נעשתה כשורה מאחר שאביהם העלים נתונים לגבי היקף רכושו. לשיטתם, אמם – וכעת הם כיורשיה – זכאים למחצית מהמניות (232 אלף שקל) וזכויות הפנסיה שלו. בנוסף, הם התעקשו כי על פי הסכם הגירושין, הוריהם התכוונו לחלוק במלוא הרכוש שהיה ברשותם – כולל המניות שכן היא השתתפה בתשלום עבורן באמצעות מכירת דירה שהייתה בבעלותה.
נכללים בהסכם הגירושין
ואכן, אחרי עיון בטיוטות ההסכם ובהסכם הגירושין עצמו השופטת גורביץ שינפלד הגיעה למסקנה כי דין תביעת האב להידחות.
השופטת ציינה כי הצדדים כללו בהסכם סעיף לפיו יחלקו ביניהם את "הזכויות הסוציאליות ו/או האחרות שצברו בתקופת נישואיהם" ולטעמה, הסעיף האמור חל בין היתר על מניותיו של האב. היא התרשמה כי המנוחה לא ויתרה על חלקה במניות במסגרת הסכם הגירושין, מה גם שממסמכי ההליכים שקדמו לגיבושו עלה כי היא התעקשה שיש לכלול אותן בחלוקת הרכוש.
השופטת ציינה כי אמנם הכלל הוא כי רכוש שנצבר טרם הנישואים לא נכלל באיזון המשאבים, אולם בעניין זה ההלכה קובעת כי התנהלות הצדדים במהלך חיי הנישואים יכולה ליצור "שיתוף ספציפי" ברכוש – והלכה זו חלה על רכישת המניות אף שרובן הגדול נרכש על ידי האב טרם הנישואים.
כמו כן, השופטת דחתה את טענות האב לעניין הפנסיה וקבעה כי מותה של האם לא הפקיע את חלקה בפנסיה שלו, ובהתאם גם לא את זכות יורשיה.
מאחר שבמסגרת ההליך הודיע אחד הילדים כי הוא מוותר על חלקו במניות ובפנסיה, נקבע כי אחיו ואחותו יקבלו שליש מחלקה של האם ברכושו של אביהם. האב חויב בהוצאות משפט ובשכ"ט עו"ד בסך 15,210 שקלים.
עו"ד תמר (פיו) סוטיל
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין