במסגרת הסכם הגירושים האישה ויתרה על מחצית מהון המניות של בעלה תמורת חלקו בביתם המשותף. אלא שלאחר 3 שנים הוא פתח בהליך חדלות פירעון, ובית המשפט הורה על ביטול הפעולה שפוגעת בקופת הנושים
בית משפט השלום בתל אביב הורה על ביטול העברת זכויות של חייב בבית מגורים לאשתו לשעבר. 3 שנים לאחר הגירושים פתח האיש בהליך חדלות פירעון, והנאמן טען שהענקת הזכויות בבית נעשתה ללא תמורה ממשית לגרושה, גורעת מקופת הנושים ויש לבטלה. החייב וגרושתו טענו שלא ניתן לעשות זאת, בין היתר מאחר שבאותה תקופה האיש עוד לא היה בחדלות פירעון והם כבר חיו בנפרד כך שלא מדובר בהענקה ל"קרוב". השופט דן סעדון לא השתכנע מגרסתם.
במסגרת הסכם גירושים שנחתם בין בני הזוג ב-2016 נקבע כי האישה תקבל את זכויות האיש בבית המגורים, ובתמורה תוותר על דרישתה לקבל מחצית מהון המניות שלו בחברה שבבעלותו. ההסכם קיבל תוקף של פסק דין ובשנת 2017 השניים התגרשו.
בשנת 2019 הגיש האיש בקשה לפתיחת הליך חדלות פירעון, וב-2020 ניתן צו לפתיחת הליכים.
במסגרת ההליך, הגיש הנאמן בקשה לביטול העברת הזכויות בבית מהחייב לאישה בטענה שמדובר בפעולה שגורעת מקופת כספי הנושים.
לטענת הנאמן, לחברה בבעלות החייב לא היו נכסים או הכנסות כך שלמעשה האישה לא ויתרה על כלום בתמורה לבית. עוד נטען, כי אף שההליך עוד לא נפתח בעת העברת הזכויות, החייב כבר היה חדל פירעון באותה עת כיוון ששני צ'קים שהפקיד בסך 700,000 שקל חזרו. הנאמן הוסיף כי מאחר שמדובר בהעברה ל"קרוב", לפי חוק חדלות פירעון ניתן לפעול נגד הפעולה עד 4 שנים מביצועה.
החייב והאישה התנגדו לביטול הפעולה. הם טענו שבזמן העברת הזכויות כבר חיו בנפרד ולכן האישה לא עונה על ההגדרה של "קרוב". עוד לטענתם, כן הייתה תמורה כיוון שבעת הפעולה היה צפי שהחברה תניב ממון רב. לבסוף הם טענו שבזמן ביצוע הפעולה החייב לא היה חדל פירעון שכן היו לחברה פרויקטים שמיועדים למכירה וכספי התמורה מהמכירה היו אמורים לכסות את חובותיו.
לא הניבו אגורה שחוקה
אבל השופט דן סעדון קיבל את בקשה הנאמן. ראשית, הוא ציין כי לא הוכח שבזמן ביצוע הפעולה היה שווי כלשהו למניות החברה. החייב והאישה אומנם טענו שהיו תחזיות חיוביות להפקת רווחים, אך בפועל התחזיות האופטימיות לא התממשו ובסופו של יום לא היו לחברה הכנסות.
שנית, קבע השופט, שבמועד הפעולה האישה כן הייתה "קרוב" של החייב כיוון שהם עדיין היו נשואים, והיא הייתה מודעת למצבו הכלכלי הקשה של בעלה. בנסיבות אלה, אינטרס ההסתמכות שלה חלש לעומת אינטרס ההסתמכות של אדם זר, והגיוני לאפשר את ביטול העברה הזכויות לתקופה ארוכה יותר כפי שהחוק מאפשר כשמדובר בהענקה לקרוב.
לבסוף קבע השופט כי לא הוכח שהחייב לא היה חדל פירעון בזמן ביצוע הפעולה. אומנם היו לו פרויקטים בהקמה, אך בדיעבד מתברר שהם לא הניבו ולו אגורה שחוקה לחברה.
האישה חויבה בהוצאות הנאמן בסך 1,500 שקל.
- ב"כ החייב: עו"ד עציוני
- ב"כ האישה: עו"ד אופיר עוזרי
עו"ד שי שמש
עוסק/ת ב-
חדלות פירעון
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין