במסגרת הליכי הוצאה לפועל נגד חייב המתגורר ביוון הוציא הבנק הגבלת עיכוב יציאה מן הארץ, אך רשם ההוצאה לפועל ביטל אותה מאחר שחייו מתנהלים מחוץ לישראל ואין לו אפשרות מעשית לשלם את החוב.
בנק הפועלים הוציא בתחילת השנה הגבלת עיכוב יציאה מהארץ נגד לקוח שעזב ליוון לפני 21 שנים עם חוב של כ-100 אלף שקל. חודשים ספורים לאחר מכן נקלע החייב לישראל עקב טיסת המשך – וגילה על ההגבלה שמנעה ממנו להמשיך במסע. רשם לשכת ההוצאה לפועל בירושלים ערן אביטל קיבל לאחרונה את בקשתו לביטול ההגבלה לאחר שהתרשם שמרכז חייו נמצא ביוון וממילא אין בידיו אפשרות מעשית לשלם את החוב.
החייב, יליד 1956, חי בישראל רוב חייו והוא אב ל-4 ילדים שחיים כאן. ב-1997 הוא החליט לעזוב את הארץ עקב כישלון עסקי ועבר להתגורר ביוון, שם התחתן כעבור 3 שנים.
התיק בהוצאה לפועל נפתח נגדו ב-1998 בעקבות פסק דין שהורה לו לכסות חובות של כ-100 אלף שקל לבנק הפועלים. מאז ועד לאחרונה הבנק לא פעל בתיק למעט עיקול רכבו של החייב ב-2002, ובפברואר השנה ניתנה לבנק התראה לפני סגירת התיק עקב היעדר פעילות.
בעקבות ההתראה הגיש הבנק הגיש בקשה להטלת הגבלות על החייב בהתאם לחוק, ולשכת ההוצאה לפועל נענתה לו והוציאה הגבלת עיכוב יציאה מהארץ.
החייב גילה על ההגבלה כשנקלע לישראל עקב עצירה של טיסת קונקשן בדרכו לבולגריה ונכנס ארצה למספר שעות כדי להיפגש עם בתו.
במאי 2018 הוא הוציא בקשה לביטול ההגבלה בטענה שאינו תושב ישראל ולכן אין הצדקה לפגוע בזכותו החוקתית לתנועה. לפי גרסתו, ב-20 השנים האחרונות הוא ביקר בישראל 3-4 פעמים בלבד ומלבד זה אין לו קשר לארץ.
החייב הוסיף כי הישארותו בישראל גם לא תועיל לבנק משום שהוא בקושי מצליח לכלכל את משפחתו. לדבריו, ביוון הוא עוסק בעבודות תחזוקה ואילו אשתו עובדת בניקיון, והם "בקושי סוגרים את החודש".
הבנק התנגד לבקשה בטענה פרוצדוראלית לפיה אין לקבל את הבקשה של החייב משום שלא צירף לה תצהיר כנדרש.
לא מידתי
הרשם אביטל ציין שלאור פסיקת בית המשפט העליון בנושא הטלת הגבלות על חייב, אחד הפרמטרים החשובים שצריך לבחון הוא הזיקה של החייב לחו"ל ושאלת התושבות שלו. גורלו של חייב תושב ישראל שונה מגורלו של תושב חו"ל משום שהפגיעה הכרוכה בהטלת הגבלות על יציאתו מהארץ של תושב ישראל היא מצומצמת יותר.
הרשם קבע שבמהלך השנים החייב הקים משפחה ביוון, ניהל שם עסקים ורכש תושבות יוונית. בנוסף נקבע שלחייב אין מקורות פרנסה בישראל ונראה כי גם ביוון מצבו הכלכלי לא טוב.
במצב זה, שבו החייב הוא תושב חוץ ואין לו נכסים בארץ ובחו"ל, ממילא אין לו דרך מעשית לפרוע את החוב, כך שאין טעם להשאירו בישראל. בתוך כך הרשם הוסיף כי הבנק לא הוכיח שהחייב כלל לא קיבל את ההתראה בדבר הטלת ההגבלה – סיבה שכשלעצמה מצדיקה את ביטולה.
לפיכך נקבע כי הותרת ההגבלה על היציאה מהארץ אינה סבירה ואינה מידתית – וההגבלה בוטלה.
- שמות באי כוח הצדדים לא צוינו בהחלטה
עו"ד גיא גולדפרב
עוסק/ת ב-
הוצאה לפועל
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין