חייב הוצל"פ יוכל לצאת לחו"ל: אין חשש שיברח מהארץ

במסגרת הליכי הוצאה לפועל נגד חברת בנייה הוציאה הזוכה צו עיכוב יציאה מהארץ נגד בעל החברה בטענה שהוא מתכוון לברוח מהארץ למאהבת שלו באוקראינה. כיצד הוא הצליח לבטלו?

בית משפט השלום בבאר שבע ביטל צו עיכוב יציאה מהארץ שניתן נגד בעל חברת בנייה במסגרת הליך הוצאה לפועל שנפתח נגד החברה. הזוכה שפתחה את התיק טענה כי היא יודעת שהחייב מתכוון לברוח מישראל לאוקראינה – שם יש לו דירה ומאהבת – אך הרשם הבכיר, אורי הדר לא מצא תימוכין לטענה הזו והבהיר כי פגיעה בחופש התנועה של חייב תיעשה רק כשיש חשש מובהק לבריחה מהארץ והתחמקות מחובות.

הזוכה – חברת כוח אדם שסיפקה עובדים לחברת הבנייה – פתחה בשנה שעברה את תיק ההוצאה לפועל משום ששיק על סך רבע מיליון שקל שמסרה לה חברת הבנייה חזר ללא כיסוי.

במסגרת ההליכים היא הצליחה להוציא נגד בעל חברת הבנייה – שלטענתה חתום כערב אישי על גבי השיק –צו עיכוב יציאה מהארץ למשך שנה שלמה, בין היתר על סמך טענתה כי יש חשש ממשי שיברח מהארץ משום שהוא חייב מאות אלפי שקלים לנושים שונים.

בעל חברת הבנייה הגיש בקשה בבית המשפט לביטול הצו הדרקוני בטענה שהוא לא ערב לשיק כיוון שמעולם לא חתם עליו, ולא ניתן להוציא נגדו צו על חוב ששייך לחברה.

מכל מקום, הוא הוסיף כי למרות מה שנציגי הזוכה חושבים הוא אינו מתכוון לעזוב את ישראל, וכי אשתו נמצאת בהריון מתקדם, דבר שבהחלט קושר אותו לארץ.

איפה הראיות?

אולם הזוכה דרשה להשאיר את הצו על כנו וטענה כי היא יודעת שהחייב מתכוון לעבור לאוקראינה – שם יש לו דירה ואפילו מאהבת. לדברי הנציג שלה החייב אף התוודה בפניו שאין לו מה לחפש כאן והוא מתכנן לעזוב. לגבי השיק, טען אותו נציג כי החייב חתם עליו לנגד עיניו.

ואולם, הרשם הדר לא קיבל את טענות הזוכה מאחר שזו לא טרחה להניח להן תשתית עובדתית בסיסית, למשל באמצעות חוות דעת גרפולוגית שתוכיח שהחתימה כן שייכת לחייב או באמצעות מסמכים המעידים על קיומה של דירה בחו"ל.

הרשם אף דחה את הטענות לגבי המאהבת והווידוי של החייב – שהועלו לראשונה במסגרת הדיון בבקשה לביטול הצו. נציג הזוכה טען אמנם כי הוא "שכח" בזמנו את הווידוי וחשש להכניס את הטענה על המאהבת כי "יש דברים שלא כותבים בתצהיר", אך הרשם לא קיבל זאת.

הוא הסביר כי מאחר שמדובר בשתי טענות הנמצאות בליבה של הבקשה לעיכוב יציאה מהארץ – אחת היוצרת זיקה לעזיבת ישראל ואחת שלכאורה מוכיחה אותה – שתיהן היו חייבות להופיע בתצהיר הראשון שצורף לבקשה, וקשה לו להאמין שטענות כה מהותיות היו נשכחות מלב הזוכה לו היה להן בסיס.

בסופו של יום, הרשם קבע כי פגיעה כה קשה בזכות התנועה של המבקש – המעוגנת בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו – מחייבת ראיה משמעותית וחזקה, ומשלא הובאה בפניו אחת כזו – הרי שהצו מבוטל.

• ב"כ חברת כוח אדם: עו"ד הוצאה לפועל חי ישראל בן חיים
• ב"כ חברת הבנייה ובעליה: לא צויין 

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין