ביוני האחרון נכנסו לתוקף תקנות חשובות לחוק האזרחות הגרמני, אשר מתירות לישראלים רבים בעלי קשר לקורבנות הרדיפה הנאצית לקבל אזרחות. מי זכאי על פי התקנות?
בעקבות רפורמות מקיפות וחסרות תקדים בחוקה הגרמנית, יוכלו מעתה מאות אלפים להגיש בקשה לקבלת דרכון גרמני. השינויים דוחקים לשוליים כמעט כל קושי אפשרי ולמעשה מעמידים תנאי קבלה חדשים וקלים לכל מי שיוכל להוכיח כי אבותיו היו אזרחי גרמניה בין השנים 1933-1945.
כחלק מתוכנית תיקון העוול ההיסטורי הנורא, ישראלים בעלי קשר משפחתי לגרמניה הנאצית לא יצטרכו לחיות במדינה, לעבור מבחני שפה מורכבים, ראיון רשמי מקיף או להציג רקע כלכלי לרשויות הגרמניות. למעשה, לא קיימות דרישות ספציפיות מלבד הוכחת קשר דם לאזרח גרמני לשעבר, וקשר משפטי בין המבקש לבין אותו מושא עליו מתבססת הבקשה.
כמו כן, בשונה מבעבר, לא יחולו מכשולים בנוגע לבעלי רקע צבאי המשרתים בשירות סדיר, התנדבותי (קבע) או מילואים. כך גם לגבי מי שמילאו תפקיד במשרות ממשלתיות-ציבוריות בישראל או במדינה אחרת.
למעלה מכך, להבדיל מהחוק הישן שהתנה את הוצאת האזרחות הגרמנית בויתור על האזרחות הנוכחית, התיקון החדש מאפשר להחזיק בדרכון ישראלי או אחר ללא הגבלות ותנאים. היתר נוסף שעשוי להיות רלוונטי לעשרות אלפי צעירים ישראלים, הוא האפשרות לקבל את הדרכון גם אם הוריהם טרם קיבלו אזרחות.
חוק האזרחות הגרמני ותקנותיו החדשות
על אף אינספור הסתייגויות ששללו בעבר את אפשרות קבלת האזרחות עבור צאצאים של נשים ניצולות שואה, ניתן לומר כי הרפורמה החשובה ביותר שנעשתה היא הרחבת תת-סעיף 116 בחוקה הגרמנית. המדובר נעשה באמצעות פסיקה של בית המשפט החוקתי המוסמך לאשרר חוקי יסוד.
סעיף זה מגדיר מחדש את המונח צאצאים לפי חוק היסוד הגרמני (Grundgesetz), וקובע כי ניתן להעניק אזרחות דרך האם (ובמקרה של לידה מחוץ לנישואים גם דרך האב). בכך למעשה קובע הסעיף עוד יתד במדיניות הגרמנית להרחבת מעגל הזכאים.
שינוי זה העצים את אחוז הזכאים באופן ניכר. בעבר יכלו צאצאי נשים ניצולות שואה, או כאלה שנשללה מהן אזרחותן בשנת 1941 לקבל אזרחות רק במידה שנולדו לפני שנת 1953. חוק מפלה זה מנע כמעט ממחצית בעלי הקשר לגרמניה הנאצית להצהיר על זכאותם. כאמור, עם כניסת החוק החדש גם אלו יהיו רשאים להגיש בקשה.
מי זכאי לאזרחות גרמנית?
הודות להקלות הבלעדיות שהביאה איתה הרפורמה מעתה יוכלו ילדיו, נכדיו, ניניו ולעיתים גם הדור חמישי של בעל האזרחות המקורי לקבל אזרחות.
חוק האזרחות הגרמני מבוסס על דין הדם. כלומר, אינו מצריך מהמועמדים לחיות בגרמניה או לשהות בה פרק זמן מסוים על מנת לקבל את האזרחות.
גם אין צורך להגיע לגרמיה במהלך ההתאזרחות. זאת בעצם אחת מן המהפכות שנחקקו בעניין תוכנית תיקון העוולה ההיסטורית לצאצאי ניצולי שואה וקורבנות הרדיפה הנאצית.
הוצאת דרכון גרמני לילדים
בנוגע לצאצאים קטינים – אם אחד ההורים כבר מחזיק באזרחות גרמנית אין צורך לעבור שוב את כל התהליך מול הרשויות בגרמניה. עבור קטינים התהליך יהיה קונסולרי באמצעות רישום בשגרירות בלבד. פונים לשגרירות, קובעים תור ומגיעים עם תעודת לידה והוכחה לאזרחות של ההורה (תעודת התאזרחות ו/או דרכון). הלידה נרשמת באופן פורמלי במרשם האוכלוסין הגרמני ובזאת הילד מתאזרח.
בנוגע לצאצאים בגירים של אזרח גרמני – תהליך הוכחת הקשר בין המבקש לאזרח הגרמני יהיה קל יותר משום שכבר הוכר כאזרח בקרב הרשויות בגרמניה. עם זאת, המבקש נדרש לעבור את התהליך באותו האופן ובמשך זמן זהה.
תהליך ההתאזרחות
תהליך הנפקת אזרחות זרה מחייב עבודה קפדנית, עמידה בזמנים ותשומת לב רבה בנהלים משפטיים שונים הנלווים לחוק. זאת כמובן יחד עם מילוי הבקשות בצורה מקצועית ומאורגנת. באמצעות בעל מקצוע מיומן שבקיא בחוק הגרמני ובשפה הגרמנית תוכלו להגדיל מהותית את סיכויי ההצלחה.
מומלץ להגיש בקשה אחת עבור כל בני המשפחה. הסיבה היא קשיים שלא פעם נערמים במשך הזמן ומקשים על המועמדים לקבל את האזרחות כבדרך הקודמת. על אף שכרגע תנאי הקבלה נחשבים פשוטים להפליא, לא מן הנמנע כי בעתיד יחולו הגבלות מסוימות שיקשו על המועמדים, כמו מבחן שפה, דרישת מגורים בגרמניה, פתיחת חשבון בנק וכדומה.
כמה זמן לוקח להוציא דרכון?
בממוצע אורך התהליך בין שנה לשנתיים מרגע שמתחילים את ההליכים המשפטיים באופן רשמי מול הרשויות בגרמניה. אולם, ישנם מקרים המצריכים התערבות גנאלוגית (חקר שורשים) ואיתור מסמכים אבודים של בעל האזרחות המקורית. כמו כן, לעיתים חל עיכוב של הוועדות המוסמכות בגרמניה שאחראיות על אישור הבקשות. במקרים אלו התהליך עלול להתארך קצת יותר, אך לא מעבר לשלוש שנים.
מסמכים נדרשים
כמו בכל תהליך משפטי המערב קבלת אזרחות, גם כאן עליכם להוכיח קשר ביניכם לבין המדינה הגרמנית. הקשר ייעשה על ידי הצגת מסמכים של קרוב משפחתכם שהיה בעל אזרחות גרמנית בין השנים 1933-1945.
הכוונה למסמכים כמו תעודת לידה, דיפלומה ממוסד אקדמי מוכר, תעודת נישואין/גירושין, דרכון ישן, או מסמך רשמי אחר המעיד על קשר לגרמניה.
קחו בחשבון כי במידה שהמסמכים הם בעברית יש לתרגם אותם בתרגום נוטריוני לגרמנית.
עם זאת, תחת הנסיבות שבהן למעלה מ-300 אלף יהודים נאלצו לעזוב את גרמניה בשנות ה-30, לא תמיד היה ביכולתם לשמור ולקחת איתם את המסמכים.
במקרה כזה נדרש לאתר את המסמכים בגרמניה. מחלקת הגנאלוגיה במשרדנו פועלת יום יום לשם כך וכבר עזרה ללקוחות רבים לאתר את המסמכים המבוקשים ולקבל אזרחות אירופית. באופן טבעי הדבר כרוך בעלויות נוספות.
היתרונות של אזרחות גרמנית
כמדינה בעלת הכלכלה החזקה באירופה, אזרחי גרמניה יוכלו ליהנות משלל הטבות ייחודיות. הדבר חל על אלה שבוחרים להתגורר במדינה או מחוצה לה כל זמן שמחזיקים בדרכון. חלק מהתנאים האידיאליים שיעמדו לרשותכם במידה ותוציאו את הדרכון הם:
היתר מגורים ואשרת עבודה במדינות האיחוד האירופי – הדרכון מקנה לכם את האפשרות לעבוד ללא הגבלת זמן במדינות כמו צרפת, הולנד, איטליה, הונגריה ועוד.
קבלת תנאים סוציאליים משופרים בעבודה – הפרשות לפנסיה, חופשה שנתית, חופשת מחלה, ביטוח בריאות ושירותי רווחה מתקדמים ובלעדיים נוספים.
כניסה לארצות הברית ואוסטרליה ללא צורך בוויזה – כניסה למדינות שישראלים מתבקשים להוציא ויזה עבורן כמו ארצות הברית ואוסטרליה, או שכלל אין לישראלים היתר כניסה אליהן כמו קטאר, מלזיה, ונצואלה ועוד באופן חופשי.
לימודים במוסדות אקדמיים נבחרים תחת מלגות או ללא עלות – הוצאת תואר באוניברסיטאות בעלות מוניטין עולמי בכל אחת ממדינות האיחוד.
שירותי רפואה מתקדמים מסובסדים – קבלת שירותי רפואה במדינות האיחוד (גם הסקנדינביות) בעלות של תושב מקומי.
הקמת עסק ורכישת נדל''ן – פתיחת עסק במדינות האיחוד האירופי וקבלת הטבות מס משמעותיות.
ראוי להזכיר כי בקרוב תחולנה הגבלות בינלאומיות על אזרחים ישראלים המעוניינים לטוס לאירופה. בשנה שעברה התקבלה בקרב מדינות הגוש החלטה שלפיה, ככל הנראה, משנת 2022 ישראלים יידרשו להנפיק ויזה על מנת להיכנס לאירופה. ההגבלות לא יחולו על מי שברשותם דרכון גרמני.
*הכתבה נכתבה בסיוע מר יהונתן גבריאלוב.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין