בעקבות הפיגוע הוחלט לבטל את המעמד שקיבלה האם בישראל מכוח נישואיה לתושב קבע, בטענה שמדובר בנישואי ביגמיה. ביהמ"ש קיבל את ערעורה והורה למשרד הפנים לבחון החלטתו מחדש
בית המשפט המחוזי בירושלים הורה לאחרונה למשרד הפנים לבחון בשנית החלטה לביטול מעמד של תושבת איו"ש כתושבת קבע בישראל. תושבות הקבע ניתנה למערערת מכוח נישואיה לתושב קבע בישראל. אלא שבעקבות פיגוע רצחני שביצע בנה ב-2017 התגלה כי בעלה נשוי לאישה נוספת, והוחלט לבטל את מעמדה בנימוק שקיבלה אותו על בסיס מצג שיקרי שלפיו בני הזוג לא מקיימים נישואי ביגמיה. השופט אלי אברבנאל ציין שאת ההחלטה - שכרוכה בפגיעה קשה במערערת - המדינה צריכה לבסס על ראיות מוצקות.
המערערת (67) תושבת אזור יהודה ושומרון, נישאה בשנת 1981 לתושב קבע בישראל ונולדו להם שמונה ילדים. בעת נישואיהם היה בעלה נשוי לאישה אחרת, ממנה התגרש בשנת 1987.
במהלך 1987 הגישו המערערת ובעלה בקשה לאיחוד משפחות במשרד הפנים ושנה לאחר מכן בקשתם התקבלה וניתן לה רישיון לישיבת קבע בישראל.
בינואר 2017 ביצע אחד מילדיה של המערערת פיגוע דריסה בארמון הנציב בירושלים, בו נרצחו 4 חיילים ונפגעו 18 בני אדם.
בעקבות הפיגוע נבדק מעמדה של המערערת אצל שר הפנים דאז, אריה דרעי, שם הוצגו נתונים מהם עולה שהמערערת נמצאת במערכת יחסים ביגמית. למערערת נשלחה הודעה שהענקת המעמד בישראל נעשתה על סמך הצהרות כוזבות שלה ובניגוד למדיניות שלא לאשר בקשות לאיחוד משפחות כאשר אחד מבני הזוג נשוי לאדם אחר. לכן, נכתב, כי נשקלת האפשרות לביטול מעמדה.
עוד באותו היום יצאה הודעה לתקשורת מטעם משרד הפנים, לפיה השר שוקל לבטל את מעמדה של אימו של המחבל במטרה לייצר הרתעה מפני ביצוע פיגועים.
ואכן, למערערת נערך שימוע והוחלט לבטל לה את המעמד בישראל. בערעור שהגישה לבית הדין לעררים נדרש משרד הפנים לבחון את הנושא בשנית, ולאחר בחינה נוספת ההחלטה נותרה בעינה.
ערר נוסף שהגישה המערערת נדחה והיא הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי.
משרד הפנים טען שההחלטה על ביטול הרישיון התקבלה לאחר שפקיד המשרד הגיע לבית המערערת, שם הוא נתקל באישה שמסרה לו שהיא אשתו השנייה של הבעל, ומתגוררת איתו ועם המערערת באותו בית. נטען שהפיגוע לא היה שיקול לביטול המעמד אלא נישואי הביגמיה שמכוחם לא ניתן לקבל מעמד בישראל, והעובדה ששיקרה כשביקשה את המעמד ב-1987.
המערערת טענה שההחלטה ניתנה בעקבות הודעת משרד הפנים והתקבלה עוד לפני שנערך לה שימוע. לטענתה, האישה שפגש הפקיד היא גרושתו של בעלה ולא נשואה לו. לטענתה, דברי הגרושה אינם נכונים ונאמרו מתוך טינה אליה ובמטרה לפגוע בה.
"החלטה משמעותית"
השופט אבאבנאל קיבל את הערעור והורה למשרד הפנים לבחון את ההחלטה לביטול הרישיון בשנית. השופט הסביר שההשלכות של ביטול הרישיון הן קשות, המערערת תאלץ לעזוב לאלתר את משפחתה ואת המדינה בה חיה רוב חייה, ולבנות אותם מחדש בסביבה לא מוכרת.
לכן, ההחלטה על ביטול הרישיון צריכה להתקבל על בסיס ראיות מוצקות ולא די בדברי אותה אישה לפקיד. השופט הוסיף כי בקלות אפשר היה לאסוף ראיות נוספות בנוגע לשאלת נישואי הביגמיה.
נקבע שעל משרד הפנים לאסוף ראיות חזקות לשאלת נישואי הביגמיה ולבחון האם בזמן בו הוגשה הבקשה לאיחוד משפחות מדיניות משרד הפנים אסרה על נישואים מסוג זה.
משרד-הפנים חויב בהוצאות בסך 4,000 שקל.
- ב"כ המערערת: עו"ד בנימין אחסתריבה
- ב"כ משרד-הפנים: עו"ד אביגיל ואן וייק-שפיגלמן
עו"ד דודי מאור
עוסק/ת ב-
חוקתי ומנהלי
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין