המזונות שישולמו לשלושה ילדים נפסקו עקב הפער הקיצוני בין האם לבין האב, שהכנסתו הוערכה בכמיליון שקל בחודש. שופטי המחוזי קבעו כי גם ל"עשירי עשירים" מדובר בסכום מופרז. המזונות הופחתו בכשליש.
בית המשפט המחוזי בתל-אביב הכריע לאחרונה בערעור על חיוב מזונות של 30 אלף שקל בחודש לשלושה ילדים. סגן הנשיא ישעיהו שנלר, שכתב את פסק הדין, קבע כי הילדים הורגלו לרמת חיים גבוהה לנוכח העובדה שאביהם איש אמיד. לצד זאת, נקבע כי האב לא צריך לממן הוצאות מופרזות של 3,500 שקל על מסעדות או 17,000 שקל על אופר ועוזרת בית. לפיכך המזונות צומצמו בכשליש, ל-18,000 שקל בחודש.
בני הזוג עלו עם שלושת ילדיהם (4, 6 ו-8) מצרפת ב-2012. לאורך השנים האם גידלה את הילדים ואילו האב – איש עסקים בעל אמצעים – פרנס את המשפחה. ב-2015 הוא עזב את הבית וכשנה לאחר מכן בני הזוג התגרשו. בין לבין הם ניהלו הליכי מזונות ורכוש.
בהמשך ניתנו פסקי דין שהכריעו בסוגיות שעמדו על הפרק, כולל המזונות. אלה הועמדו על סכום גלובלי של 30 אלף שקל בחודש בנוסף ל-80% מההוצאות הרפואיות של הילדים.
בית המשפט למשפחה הגיע לסכום זה בהתחשב ברמת החיים הגבוהה של המשפחה, הכנסתו החודשית המשוערת של האב שעומדת לכל הפחות על מיליון שקל, וראיות לכך שהוא משקף את צרכי הילדים.
במסגרת ערעורים שהגישו בני הזוג האחד כנגד השני ביקש האב להפחית את סכום המזונות המופרז לטענתו.
האב טען כי בית המשפט התעלם מהעובדה שהילדים נמצאים אצלו כמעט כמו אצל האם, ושגה בהערכת יכולותיו הכלכליות כיוון שהתעלם מחובותיו ומהמיסים שהוא משלם. עוד נטען כי הסכום לא משקף את צורכי ילדיו.
בתגובה השיבה האם – שבמקור תבעה מזונות של יותר מ-70 אלף שקל בחודש – כי סכום המזונות מספק בקושי את צרכי הילדים, וכי האב יכול לעמוד בו ללא שום בעיה.
מקרה חריג
השופט וסגן הנשיא ישיעהו שנלר קבע כי מדובר במקרה חריג לנוכח הפער הכלכלי העצום בין ההורים ורמת החיים הגבוהה של המשפחה.
נקבע כי הערכת רמת ההשתכרות המדויקת של המערער כלל לא הייתה חשובה, כיוון שכך או כך אין לו בעיה לממן את צרכי ילדיו ויש פער ברור ובולט בין יכולותיו לבין יכולותיה של האם.
בנסיבות אלה קבע השופט כי האב צריך לממן את כל צרכי הילדים, אך בהתאם למציאות ולהיגיון. כך למשל, לא הייתה עילה לחייבו ב-3,500 שקל בחודש על מסעדות. "סכום מופרז אשר לא מתיישב עם צרכיהם של שלושה ילדים, גם כאשר מדובר בעשירי עשירים", כתב.
כמו כן השופט התרשם כי חלק מהסכום למעשה משרת את האם ולא את הילדים. למשל, מימון אופר ועוזרת בית בעלות של 17,000 שקל בחודש. נקבע כי אין הצדקה שהאב יישא בתשלומים אלה, בפרט כשהאם לא עובדת ושניים מהילדים כבר עברו את גיל 6.
עניין נוסף שנלקח בחשבון הוא הסדרי השהות הנרחבים עם הילדים, במסגרתם האב מממן את הוצאותיהם.
בסיכומו של עניין השופט סבר כי די שכל ילד יקבל 6,000 שקל בחודש בנוסף להוצאות חוגים של עד 500 שקל. בנוסף חויב האב ב-80% מהוצאות חינוך ורפואה חריגות. סגן הנשיא קובי ורדי והשופטת עינת רביד הסכימו עם קביעה זו.
לא נפסקו הוצאות.
עו"ד ורדה חקלאי
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין