החברה קיבלה את ההמחאה מאדם שהיא נמצאת איתו בקשרים עסקיים ועוסק במתן הלוואות. האחרון קיבל אותה מלווה, ללא הסכם בכתב. התנגדות הלווה לביצוע ההמחאה התקבלה
השופט אמיר דהאן קיבל לאחרונה התנגדות שהגיש אדם לביצוע המחאה עליה חתם בסך של 128,000 שקל. האיש מסר את ההמחאה כשהיא ללא שם המוטב לאדם שהלווה לו כספים והוא העביר אותה לחברה לניכיון צ׳קים שהוסיפה את שמה. השופט קבע שהחברה לא יכולה ליהנות מההגנה של "אוחזת כשורה" וכי פגמים בעסקת ההלוואה משליכים על זכותה לגבות את ההמחאה.
התובעת, חברה העוסקת בניכיון צ'קים ומתן הלוואות, הייתה בקשרים עסקיים עם אדם שמסר לה צ'ק שהיה בידו על מנת שתשלים בו את שם הנפרע, והיא השלימה בו את שמה שלה.
הצ'ק לא כובד על ידי הבנק והתובעת הגישה אותו לביצוע בהוצאה לפועל. מי שחתם על ההמחאה התנגד לגבייה והבירור עבר לבית המשפט.
התובעת טענה כי ההמחאה נמסרה לצד השלישי כבטוחה עבור הלוואה לטווח קצר שנתן הצד השלישי לנתבע במהלך שנת 2018. סכום ההלוואה הוא סכום הצ'ק – 128,000 שקל. הנתבע לא השיב את ההלוואה לצד השלישי.
לטענתה, כאשר נתן הנתבע לצד השלישי את ההמחאה ללא שם מוטב, לא נעשה הצד השלישי צד להמחאה, ואילו היא הפכה לצד להמחאה כאשר הוסיפה את שמה כמוטבת.
מנגד, הנתבע טען כי ההמחאה שבידי התובעת מזויפת וגנובה שכן מעולם לא התקשר עם הצד השלישי בקשר עסקי כלשהו, לא מסר לידיו את ההמחאה, לא חתם על גבי ההמחאה ולא מילא את פרטיה.
עוד לדבריו, הצד השלישי עוסק במתן הלוואות בריבית. לפיכך, ההלוואה כפופה להוראות חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות ובפרט לדרישת הכתב.
מאחר שאין הסכם הלוואה בכתב הרי שלכל היותר זכאי היה הצד השלישי (ולא התובעת) להשבה, אך הצד השלישי לא הוכיח כלל את שיעור ההלוואה שנתן במסגרת עסקת היסוד, ולכן הוא לא זכאי גם להשבה.
הנתבע טען עוד כי התובעת אינה "אוחזת כשורה" בהמחאה, מאחר שלא הוכיחה מתן תמורה בעד ההמחאה.
חוזה לא חוקי
השופט אמיר דהאן מבית משפט השלום בירושלים קבע שהנתבע לא ביסס את טענת הזיוף וגרסתו בעניין לא הייתה אמינה. עוד הוא קבע כי התובעת הרימה את נטל ההוכחה שחתימת הנתבע על השטר היא חתימתו המקורית.
ואולם, כתב השופט, התובעת אינה "אוחזת כשורה" בהמחאה (אחיזה כשורה מכשירה החזקה של צד ג' תם לב שקיבל לידיו שטר במתן תמורה, מפני טענות הגנה של החייב השטרי). זאת, מאחר שהתובעת לא קיבלה את ההמחאה כשהיא שלמה ותקינה אלא כשחסר בה שם המוטב.
במקביל נקבע כי התובעת נמצאת במעמד שטרי של "אוחזת בעד ערך", שכן שהנתבע לא הוכיח שלא קיבל תמורה בעד ההמחאה. במצב זה, בשונה מ"אוחזת כשורה", התבעת נדרשת להתגבר על טענות ההגנה שהעלה הנתבע ביחס לעסקת היסוד, ובראשן הטענות כנגד כשרותו של הסכם הלוואה בעל פה.
בשלב זה קבע השופט כי הצד השלישי אכן עוסק במתן הלוואות בריבית. לפיכך ההלוואה הייתה כפופה להוראות חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות (בשמו החדש חוק אשראי הוגן) ובפרט דרישת הכתב. מאחר שהחוזה נערך בעל פה הוא נגוע באי חוקיות.
לכך מתווספת העובדה שהמלווה העיד כי ניסה להתחמק מרשויות המס באמצעות ההסכם הנסתר בעל פה. השופט הבהיר שמשיקולי מדיניות אין להכשיר התנהלות זו.
בסיכומו של דבר קיבל השופט את התנגדות הנתבע לביצוע ההמחאה ודחה את התביעה.
לא ניתן צו להוצאות והשופט כתב כי ראוי לפסוק הוצאות לטובת אוצר המדינה והורה להם להגיש טיעונים בנושא.
- ב"כ התובעת: עו"ד עופר חן
- ב"כ הנתבע: עו"ד חיים חזקיה
עו"ד מסלה אייצ'לותם
עוסק/ת ב-
הוצאה לפועל
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין