שני אחים רבו על נכסי אמם המנוחה: האחד טען שהאם נתנה לו אותם במתנה והאחר טען כי אחיו השתלט עליהם בכוח. בעוד בית המשפט למשפחה תמך באחרון, ביהמ"ש המחוזי סבר כי הצדק עם הראשון.
בית המשפט המחוזי הפך לפני שלושה שבועות החלטה של בית המשפט למשפחה, והכיר בעסקת מתנה בנכס מקרקעין בין אם לבין אחד מבניה, אף שהזכויות לא הועברו עדיין על שמו ותוך דחיית טענות אחיו כי מדובר בעסקה שנעשתה תחת איומים וכפייה.
אבי המשפחה נפטר ב-1964 ואילו האם ב-2004. בשנת 2014 הגיש אחד הבנים תביעה בביהמ"ש לענייני משפחה בתל-אביב, בה ביקש להצהיר שיש לו בעלות חלקית בשלושה נכסים שהותירו אחריהם הוריו. טענתו המרכזית הייתה כי אמו ואחיותיו העבירו לו את הזכויות שירשו במתנה, בתצהירים חתומים כדת וכדין.
אלא שאחיו התנגד וטען כי התובע השתלט על הנכסים בכח, תוך השלטת טרור על בני המשפחה, וכך הוציא מאמו ומאחיותיו תצהירים שלא באו לידי מימוש ולא דווחו לרשויות. האח אף סיפר כי התובע ישב שנים רבות בכלא בגין ברצח.
על סמך עדות עו"ד שסיפר על הנסיבות שבהן נחתמו התצהירים, ביהמ"ש למשפחה קבע שלא גובשה עסקת מתנה בין התובע לבין אמו, בין היתר משום שהעניין לא דווח לרשויות. עם זאת, התביעה בקשר להעברת הזכויות מהאחיות התקבלה שכן במקרה הזה העסקה כן דווחה לרשויות והזכויות כבר הועברו על שם התובע, כך שה"מתנה מוגמרת", כלומר סופית ולא ניתן לבטלה.
בערעור שהגיש התובע באמצעות עוה"ד ליאור ברקנפלד וז'אן שכטר בהתייחס לנכסי אמו, הוא טען בין היתר כי אמו ידעה היטב על מה חתמה והעבירה לו את זכויותיה מרצונה החופשי.
המשיב, שיוצג על ידי עוה"ד מרדכי לנצ'נר, שוב טען כי המערער כפה את עצמו בכח ובאיומים על בני משפחתו שחתמו על מסמכים מתוך פחד.
לא "יצאת צדיק"
סגן הנשיא השופט ד"ר קובי ורדי שכתב את פסק הדין בהסכמת סגן הנשיא השופט ישעיהו שנלר והשופטת עינת רביד, החליט לקבל את הערעור.
ברמה העובדתית, השופט השתכנע שהאם הייתה אישה דעתנית ולא חתמה על התצהירים מתוך כפייה או פחד.
במישור המשפטי, השופט הבהיר שגם אם לא מדובר ב"מתנה גמורה", כלומר, כזו שהסתיימה בהעברת הזכויות למערער, לא הוכח שהאם התחרטה עליה בחייה, ועצם פטירתה לא מבטלת את המתנה.
השופט אף הסכים עם טענה נוספת של המערער, שלפיה אין שום משמעות לכך שהעסקה לא דווחה לרשויות, משום שהיא עסקה בזכויות חוזיות לרישום הנכס ולא בהעברת זכויות עתידיות במקרקעין (שאז כל עוד לא נרשמה ניתן להתחרט עליה).
כלומר, בניגוד לבית המשפט למשפחה, שראה את קו פרשת המים בדיווח לרשויות המס, השופט ורדי סבר שאין לכך משמעות במקרה הנוכחי, ויש להחיל דין אחד על ההעברות גם של האם וגם של האחיות – שנעשו באותה דרך ומאותה כוונה.
בסיכומו של דבר הערעור התקבל והמערער זכה בחלקו בנכסי אמו. המשיב חויב לשלם לו שכ"ט עו"ד בסך 20,000 שקל. טרם חתימת פסק הדין השופט התייחס לכך שבמשך ההליך ניסה כל אחד מהאחים להשחיר את דמותו של האחר, והעיר שלא מדובר בתחרות "יצאת צדיק" אלא בתחרות משפטית שעסקה בשאלה האם התגבשה מתנה או לא.
לפסק הדין המלא לחצו כאן
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.