פרטיה של המנוחה אותרו על ידי שוטרת שהשתמשה במאגרי מידע משטרתיים ורקמה את ההונאה ביחד עם אחיה. מעשיהם של השניים התגלו בזכות התנגדות שהגיש בן דודה של המנוחה
צוואה מזויפת של קשישה ערירית בוטלה במרס האחרון בבית המשפט למשפחה בעקבות התנגדות שהגיש קרוב משפחה של המנוחה. ערעור שהגישו האחראים לזיוף – אח ואחות שהיום מתנהל נגדם הליך פלילי על הונאה – נדחה לאחרונה בבית המשפט המחוזי בחיפה. השופטים סארי ג'יוסי, חננאל שרעבי ואספרנצה אלון אישרו את הקביעה כי הצוואה מעולם לא נחתמה על-ידי המנוחה, בין היתר על סמך חוות דעת מקצועיות ונתונים מחקירת מח"ש שנפתחה נגד האישה, שוטרת לשעבר, שאיתרה את הקשישה באמצעות מאגרי המידע המשטרתיים.
השניים הוציאו לפני כ-6 שנים צו לקיום הצוואה שבמסגרתה הורישה להם הקשישה – שאין להם שום קשר משפחתי אליה – את כל רכושה.
זמן קצר לאחר מכן הגיש בן דודה של המנוחה (אמו היא אחותה של אמהּ) התנגדות לצוואה בטענה שהופתע לגלות שהמנוחה הותירה אחריה צוואה. לאחר שערך בירור גילה כי שני האחים איתרו את המנוחה באמצעות נתונים שדלתה האישה, שעבדה כשוטרת, ממאגרי המידע של המשטרה וזייפו את הצוואה ואת חתימתה כחלק ממסע הונאה של אנשים עריריים.
לאחר שהוצגו חוות דעת גינאולוגית, חוות דעת של מומחה לכתבי יד ופרטי החקירה שהתנהלה נגד האישה במח"ש, שוכנע בית המשפט כי האיש הוא אכן קרוב משפחה של המנוחה וכי הצוואה מזויפת – וביטל אותה. אלא שהאחים לא השלימו עם פסק הדין והגישו עליו ערעור לבית המשפט המחוזי.
בערעור הם טענו בין היתר כי האיש לא הוכיח שהוא בן הדודה של המנוחה ובית המשפט טעה כשהעדיף את חוות הדעת מטעמו. מעבר לכך, נטען כי האיש לא הביא עדים וראיות שיאשרו את הקשר שלו למנוחה וכי בית המשפט התעלם מטענות רבות שהעלו.
פיקוח וביקורת
אבל שופטי המחוזי סארי ג'יוסי, חננאל שרעבי ואספרנצה אלון החליטו לדחות את הערעור לאחר שהתרשמו כי בית המשפט למשפחה הגיע למסקנה הנכונה לנוכח הממצאים הראייתיים שעמדו בפניו.
השופטים הדגישו כי בניגוד לטענת המערערים, קרוב המשפחה של המנוחה לא היה חייב להמציא עדים וראיות להוכחת הקשר עם המנוחה. הם הבהירו כי המחלוקת לא עוסקת בטיב הקשר בינו לבין המנוחה אלא בעצם קיומו של קשר משפחתי שכאמור הוכח בחוות דעת מקצועית.
עוד סברו השופטים כי בית המשפט לא היה מחויב להתייחס לכל טענה וטענה שהעלו המערערים במסגרת ההליך אלא רק למה שרלוונטי להכרעה במחלוקת. מעבר לכך הם ציינו כי יש אינטרס ציבורי רחב לאפשר פיקוח וביקורת של בית המשפט על צוואות כדי לוודא שמתקיים עקרון כיבוד דברי המת ולכן בהחלט היה מקום לתת לקרוב המשפחה את יומו בבית המשפט.
על כל פנים, השופטים מצאו שלא נפלה כל שגיאה בקביעה כי הצוואה לא נערכה או נחתמה על ידי המנוחה שהתבססה על חוות דעת מקצועיות, על נתוני חקירת מח"ש ועל התרשמות שלילית מעדות הצוואה.
המערערים חויבו לפיכך לשלם למשיב הוצאות ושכר טרחת עורך דין של 20,000 שקלים שיתווספו להוצאות של 25,000 שקלים בהן חויבו בבית המשפט למשפחה. יצוין כי בהחלטה נפרדת התירו השופטים לפרסם את פסק הדין עם שמות המערערים לנוכח חומרת מעשיהם.
לפסק הדין בתיק עמ"ש 31808-05-20
להחלטה המתירה את פרסום פסק הדין ללא הסרת פרטים מזהים
עו"ד רועי ויסמן
עוסק/ת ב-
ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין