התקף לב במהלך חקירה משטרתית הוכר כתאונת עבודה

איש אחזקה שנחשד בפריצה למקום עבודתו נלקח לתחנת המשטרה, שם החל להרגיש כאבים בחזה. ביה"ד שוכנע: ללא האירוע החריג - האוטם היה נדחה למועד אחר

בית הדין לעבודה בחיפה הכיר לאחרונה בהתקף לב שאירע לאיש אחזקה במהלך חקירה משטרתית שעבר, בשל חשדות נגדו שפרץ למקום העבודה, כתאונת עבודה. על סמך חוות דעת רפואית שוכנעה השופטת קרן כהן שאלמלא האירוע החריג - האוטם היה נדחה למועד אחר, ומכאן שקיים קשר סיבתי בין השניים.

התובע (69) עבד במשך 17 שנה כאיש אחזקה בחברה מסוימת שניהלה דיור מוגן. בשלב מסוים פוטר והתבקש להגיע לקחת את תלושי המשכורת האחרונים. למחרת היום הגיעו שוטרים לביתו, בעקבות תלונה שהגישה מעסיקתו בטענה שפרץ למקום העבודה. הוא נלקח לתחנת המשטרה, ובמהלך חקירתו החל להרגיש כאבים דוקרים בחזה.

השוטרים לא לקחו סיכון ופינו למיון את האיש, אשר בהמשך אובחן עם אוטם שריר הלב. משסירב ביטוח לאומי להכיר באירוע כתאונת עבודה - הוגשה התביעה לבית הדין. כחלק מההליך מונו שני מומחים רפואיים נייטראליים על מנת לבחון את שאלת הקשר הסיבתי שבין האירוע החריג לאוטם.

לדעת המומחה הראשון, התובע היה עובר התקף לב גם אלמלא החקירה במשטרה, זאת בשל גורמי הסיכון הרבים מהם סבל - כגון יתר לחץ דם, עישון, סוכרת ותורשה של מחלות לב. מכאן שלעמדתו, אין להכיר באירוע כתאונת עבודה.

מנגד גרס המומחה השני שמתקיים קשר סיבתי בין חקירת המשטרה לאירוע הלבבי, שכן אלמלא עריכתה - האוטם היה נדחה למועד אחר. לאור זאת עמדתו הייתה שמדובר בפגיעה בעבודה.

מטבע הדברים ביקש התובע מבית המשפט לאמץ את חוות הדעת השנייה, בעוד ביטוח לאומי עתר להכריע על-פי זו הראשונה.

שתיהן לטובתו

השופטת כהן אימצה את חוות דעת המומחה הנוסף, המיטיבה עם התובע. "תשובות המומחה לשאלות ההבהרה ברורות ומנומקות ומתבססות על הידע הרפואי שלו, ולא מצאנו כי יש עילה שלא לאמץ את מסקנותיו", נימקה.

אומנם מסקנת השופטת הייתה שגם חוות דעת המומחה הראשון ברורה ומובנת, ואולם שעה שגם זו של עמיתו ניחנת באותן תכונות - קבעה שאין סיבה שלא להכריע על-פיה, בהיותה, כאמור, מיטיבה עם המבוטח.

מכל מקום, חידדה השופטת לקראת סיום, הלכה למעשה גם מחוות הדעת השוללת קשר סיבתי ניתן לחלץ מסקנה הפוכה - שהתקף הלב של התובע היה נדחה לולא נחקר במשטרה. כך, לדברי המומחה הראשון "כל אירוע הגורם לעליה בתצרוכת החמצן (מאמץ או התרגזות) מעבר לסף מסוים היה גורם לתעוקת חזה".

במלים אחרות, כתבה השופטת, רק התרגזות התובע במהלך החקירה במשטרה יכולה להסביר את התקף הלב שעבר, גם אליבא דמומחה הראשון, שכן באותו מועד לא התרחש אירוע אחר העשוי לגרום לעליה בתצרוכת החמצן. "לפיכך", כתבה, "נראה כי ניתן ללמוד גם מחוות דעת המומחה הראשון שהאירוע הלבבי היה נדחה למועד אחר, אלמלא התרחש האירוע החריג".

בסיכום העניין הכירה השופטת בהתקף הלב כתאונת עבודה ופסקה לתובע הוצאות בסך 6,500 שקל.

• ב"כ התובע: עו"ד אלי מלול ועו"ד אלחאן עראבי
• ב"כ הנתבע: עו"ד אברהים ח'ורי

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.