ערר שהגישו שני אחים שמכרו ב-2010 ו-2013 מגרשים ביישוב צורן התקבל באחרונה. השופט רון סוקולוב קיבל את טענתם שיש לראות בשינוי ייעוד שנעשה בהסכם בינם לבין מנהל המיסוי כ"יום הרכישה" של הקרקע.
בעל קרקע שמבצע בה עסקה כלשהי חייב בתשלום מס שבח על הרווח. חישוב המס נעשה על בסיס ההפרש שבין שווי הקרקע ב"יום הרכישה" (היום בו הבעלים קנה את הקרקע) לבין שוויה ב"יום המכירה" (היום בו הוא מוכר אותה). מחלוקת בין שני נישומים לבין מנהל מיסוי מקרקעין בשאלה מהו "יום הרכישה" התבררה באחרונה בבית המשפט המחוזי בחיפה.
ב-1991 רכשה חברה שהוקמה על ידי שני אחים קרקע חקלאית ביישוב צורן. בשנים שלאחר מכן ובהתאם לדוחות הכספיים שהגישה החברה, הקרקע סווגה כ"מלאי עסקי".
ב-2002 פנתה החברה לפקיד שומה תל אביב וביקשה לבצע שינוי ייעוד של הקרקע מ"מלאי עסקי" ל"רכוש קבוע". בין הצדדים התנהל משא ומתן ובסופו של דבר פקיד השומה הסכים לשינוי הייעוד וגם הסכים שהשינוי יחול רטרואקטיבית מסוף דצמבר 2000. ההבנות עוגנו ב"הסכם שומות" שנחתם על ידי הצדדים.
ביולי 2010 מכרה החברה חלק מהקרקע. כחודשיים לאחר מכן היא התפרקה והקרקע הנותרת עברה לבעלות אישית של שני האחים. בספטמבר 2010 מכרו האחים חלק נוסף של השטח.
עבור שתי העסקאות נדרשו האחים לשלם מס שבח, כש"יום הרכישה" לצורך החישוב נקבע כיום שינוי הייעוד בהסכם (דצמבר 2000).
ב-2013 נמכרו חמישה מגרשים נוספים מתוך הקרקע אך הפעם שינה מנהל מיסוי המקרקעין את עמדתו וקבע את יום הרכישה למועד הרכישה המקורי ב-1991. מנהל המיסוי גם תיקן בהתאם את השומות למכירת המגרשים הקודמים.
השגות שהגישו האחים נדחו והם הגישו ערר. לטענת האחים, יש לראות בשינוי הייעוד עליו הוסכם בהסכם מ-2002 כ"יום הרכישה" של הקרקע.
מנהל המיסוי טען לעומתם שההסכם אינו מהווה אישור לשינוי ייעוד אלא רק הסכמה לתיקון רטרואקטיבי של סיווג הקרקע בדוחות הכספיים של החברה.
גרסה תמוהה
אך יו"ר ועדת הערר, השופט רון סוקול, קיבל את עמדת האחים. לדבריו, על פי סעיף 85 לפקודת מס הכנסה, כשמתבצע שינוי ייעוד של קרקע ממלאי עסקי לרכוש קבוע, מדובר למעשה ב"מכירה רעיונית" של הקרקע. לפיכך, כשמתבצעות בקרקע עסקאות עתידיות, רואים במועד שינוי הייעוד כ"יום הרכישה" של הקרקע.
השופט ציין שהסכם השומות שנערך בין הצדדים חוזר שוב ושוב על המילים "שינוי ייעוד" ולא יכולה להיות מחלוקת שזו הייתה כוונת הצדדים. לדבריו, גרסת מנהל המיסוי תמוהה ואינה מעוגנת לא בהסכם עצמו ולא במסמכים שנערכו במהלך המשא ומתן.
השופט גם הדגיש את אינטרס ההסתמכות של האחים שבעקבות ההסכם שילמו את המס המתחייב על שינוי הייעוד ונערכו לתשלומי מס עתידיים בהתאם.
לדבריו, גם המשיב עצמו הבין שההסכם הוא לשינוי ייעוד שכן ביחס לעסקאות המוקדמות הוא אישר את מועד שינוי הייעוד כמועד הרכישה.
בנסיבות אלה קיבל השופט את הערר וקבע שאת שומות המס בגין מכירת המגרשים על יד העוררים יש לתקן כך שיום הרכישה ייקבע ליום 31.12.2000.
מנהל המיסוי חויב לשלם לכל אחד מהאחים הוצאות ושכ"ט עו"ד של 30,000 שקל.
- ב"כ העוררים: עו"ד מ' מזרחי, עו"ד א' שפירא
- ב"כ המשיב: עו"ד ר' ליפשיץ מפרקליטות מחוז חיפה
עו"ד יצחק שלו
עוסק/ת ב-
מיסים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין