לפסק הדין בעניין י.ק נגד ד"ר מרק זרח
בית משפט השלום בירושלים קיבל תביעת רשלנות רפואית נגד רופא אשר החדיר התקן תוך רחמי למניעת הריון לגופה של התובעת כאשר הייתה מצויה בהריון, ובעקבות זאת הפסיקה את הריונה. הרופא וקופת חולים מאוחדת חויבו לשלם לתובעת פיצוי של 108,000 שקלים.
התובעת, אשר ביקרה אצל הנתבע כעשרה חודשים לאחר שילדה את ילדה הרביעי, ביקשה ממנו כי יתקין ברחמה התקן תוך רחמי כאמצעי מניעה. לטענתה, בעת הביקור חששה כי היא בהריון בשל איחור בווסת, ואף העלתה חששות אלו לפני הנתבע, אשר ערך לה בדיקת PAP והזמינה לביצוע החדרת ההתקן כעבור יומיים, אולם לא ביצע בדיקה וגינאלית או אולטרא סאונד.
לטענת התובעת, סברה כי בוצעה גם בדיקה וגינאלית וכי נבדקה האפשרות כי היא הרה. מספר שבועות לאחר מכן, גילתה התובעת כי היא בהריון. לטעתה, כאשר שבה לרופא, אמר לה זה, כי ניתן להמשיך בהריון עם ההתקן, אך לאחר שהבינה כי יש דעות הסוברות כי הריון עם התקן מסוכן לאם ולעובר, ביקשה להפסיק את ההריון, וכך היה.
לטענת התובעת, למרות שלא רצתה להיכנס להריון, לו הייתה יודעת שהיא בהריון בטרם הוחדר ההתקן לגופה, לא הייתה פועלת להפסקתו.
הנתבעים טענו, כי התובעת נכנסה להריון בלתי מתוכנן וביקשה להפסיקו, למרות שנאמר לה כי הדבר אינו הכרחי מבחינת קיומו של ההתקן, וכי נאמר לתובעת כי ניתן להוציא את ההתקן ולהמשיך בהריון ללא כל סיבוך.
סגן הנשיאה השופט כרמי מוסק קיבל את התביעה, לאחר שקבע כי הרופא התרשל בכך שלא וידא לפני החדרת ההתקן כי התובעת אינה בהריון, ולא שלחה לבצע בדיקות דם למרות שיידעה אותו על האיחור בוסת. עוד נקבע, כי הרופא התרשל גם בכך שלא החתים את התובעת על טופס "הסכמה מדעת" לפני שהתקין ברחמה את ההתקן.
בנוסף, קיבל השופט את גרסתה של התובעת כי לא נמסר לה מידע בנוגע לאפשרות של הוצאת ההתקן והמשך ההריון, ולפיכך קיים קשר סיבתי בין הפסקת ההריון להתרשלותו של הרופא.
נפסק, כי התובעת זכאית לפיצוי של 100,000 ש"ח בגין הכאב והסבל שנגרמו לה, וזאת בהתחשב מחד בקושי הנפשי והמוסרי שבהפסקת הריון, ומאידך בעובדה כי התובעת לא רצתה מלכתחילה להיכנס להריון, ולשם כך פנתה לנתבע.
עוד נפסק כי התובעת זכאית לפיצוי עבור הוצאות רפואיות, נסיעות ועזרת הזולת.
לפסק הדין בעניין י.ק נגד ד"ר מרק זרח
למדור: רפואה ומשפט
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.