בת ים: התקבלה בקשת יזמית לפינוי חברה קבלנית מאתרי בנייה

היזמית, שאחראית על פרויקטים של התחדשות עירונית בעיר, טענה שהחברה הקבלנית הפרה את ההסכמים, נטשה את אתרי הבנייה והעמידה בהם עבריינים במטרה לסכל את פינויה

ניצחון ליזמית תמ"א 38 בבית המשפט המחוזי בתל אביב. חברה קבלנית עימה התקשרה היזמית בהסכמים לביצוע עבודות בניה בשני פרויקטים בבת ים, תיאלץ להתפנות בקרוב מאתרי הבנייה. השופט יחזקאל אליהו קיבל את בקשת היזמית לסילוק החברה מהאתרים, על רקע הפרות נטענות מצדה של ההסכמים.

המבקשת, יזמית נדל"ן, נקשרה עם בעלי דירות ברחובות הנביאים וההגנה שבבת ים, בהסכמים לביצוע שני פרויקטים מסוג תמ"א 38 (עיבוי בינוי). נכון למועד ההחלטה, הפרויקטים מצויים בשלבי בנייה מתקדמים. בפברואר האחרון חתמו היזמית והמשיבה, חברה קבלנית, על שורת הסכמים לביצוע עבודות בנייה בשני הפרויקטים.

ואולם בבקשה שהוגשה לבית המשפט בחודש שעבר סיפרה היזמית כי החברה הפרה את ההסכמים באופן בוטה. לטענתה, החברה איחרה בהשלמת אחד הפרויקטים, נטשה את אתרי הבנייה ואף פגעה פגיעה חמורה במוניטין של היזמית בקרב לקוחותיה, עובדיה ושותפיה העסקיים.

בתוך כך סיפרה היזמית שהחברה לא הסתפקה בנטישת האתרים, אלא אף העמידה בהם עבריינים כדי להלך אימים על אנשי מקצוע העובדים שם, במטרה לסכל את פינויה. במצב שנוצר, נטען, על בית המשפט לפעול בהתאם לקבוע בהסכמים למקרה של הפרה, ולהורות לחברה להתפנות תוך הותרת כל הציוד והחומרים באתרי הבנייה.

החברה, מנגד, כפרה בטענה שהפרה את ההסכמים, תוך שטענה כי היזמית חייבת לה 16 מיליון שקל. לטענתה ככל שבית המשפט ייעתר לבקשה עליו להתנות את מתן הצו הפינוי בהפקדת ערבות בנקאית בגובה החוב.

מתעלמת מההסכמים

מסקנת השופט אליהו הייתה שהן סיכויי התביעה בהליך העיקרי והן "מאזן הנוחות" – הפרמטרים הקובעים לעניין בקשה לסעד זמני – נוטים לטובת היזמית.

מבחינת סיכויי התביעה נימק השופט שהיזמית הוכיחה על בסיס ראיות מספקות לכאורה, כי עומדת לה עילת פינוי נגד החברה. בהקשר לכך ציטט השופט מסעיפים שונים בהסכמים, שלפיהם במקרה של הפרה יסודית מצד החברה יהיה עליה להתפנות תוך השארת כל הכלים, החומרים, חלקי הבנייה והציוד, באתרי הבנייה. השופט ציין כי החברה מתעלמת מהסעיפים המפורשים הללו.

בתוך כך השופט הדגיש שנכון להיום שוררים בין הצדדים נתק וחוסר אמון, המקשים על קידום והשלמת הפרויקטים בשיתוף פעולה, על פי ההסכמים שביניהם. הוא הסביר שבהתאם לפסיקה, בית המשפט לא כופה על צדדים להסכם שיחסיהם עלו על שרטון, להמשיך לקיים שיתוף פעולה עסקי בניגוד לרצונם, במסגרת בקשה לסעדים זמניים.

לסיום קבע השופט שגם משיקולי "מאזן הנוחות" (כלומר, למי ייגרם נזק גדול יותר אם הבקשה תתקבל/תידחה), יש לקבל את הבקשה. הוא חידד שאי מתן הצו המבוקש והמשך אחיזת החברה בפרויקטים משמעו מניעת אפשרות להשלמתם עד להכרעה סופית בסכסוך. "מדובר בעיכוב משמעותי שיגרור חיוב בתשלום פיצוי כספי לדיירים ולרוכשי הדירות, כמו גם יכפה על הדיירים להמשיך ולהתגורר באתר בנייה, תוך שהם חשופים לסכנות ומפגעי בטיחות", כתב.

לפיכך השופט קבע שהחברה תתפנה מאתרי הבנייה תוך 48 שעות מיום שהיזמית תפקיד בקופת בית המשפט ערבות בגובה 150,000 שקל.

• ב"כ המבקשת: עו"ד אילן עשור
• ב"כ המשיבה: עו"ד אדם פרומקין

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.