"התנהלות בלתי תקינה לחלוטין": נהג מונית זוכה מגרימת מוות ברשלנות

הנהג הואשם שגרם למותו של הולך רגל כשנסע לאחור בחניון בבאר-שבע. אלא שהשופטת שוכנעה כי הוא לא פגע בו כלל, ומתחה ביקורת חריפה על התנהלות המשטרה והפרקליטות.

ביהמ"ש לתעבורה בבאר-שבע זיכה נהג מונית שהואשם בגרימת מוות ברשלנות. השופטת איילת גרבי מתחה ביקורת על מספר נקודות בניהול התיק, החל מחקירת המשטרה והתנהלות בוחן התנועה שבדק את המקרה, ועד לפרקליטות שהתעלמה מהעדות החשובה ביותר בתיק.

כתב האישום הוגש בעקבות מקרה שאירע ב-2016 בבאר שבע, כאשר בשעת צהריים, נהג המונית (הנאשם) נכנס לחניון תת קרקעי. הוא ירד בירידה מהכביש לתוך חניון, פנה שמאלה, נעצר ומיד לאחר מכן החל לנסוע לאחור, כ-10 מטרים. באותה שעה חצה המנוח את החניון לרוחבו משמאל לימין כיוון התנועה לאחור של המונית, במטרה להגיע אל המעלית. המנוח הסתייע בהליכון ובמלווה.

המדינה טענה כי תוך כדי נסיעה לאחור, הנאשם פגע במנוח ובמלווה והפיל אותם. המנוח פונה לבית חולים שם אובחן דימום במוח, ולמחרת נפטר.

על פי גרסת המדינה, הנאשם נהג ברשלנות ובקלות ראש, כאשר מלכתחילה לא היה צורך בנסיעה אחורנית. לטענתה, הוא אף לא הסתכל במראות הרכב, לא ווידא שאין הולכי רגל מאחורי המונית.

מנגד, הנאשם טען בין היתר כי לא נסע במהירות, לא פגע בהולך הרגל ובמלווה, עד ששמע דפיקה על רכבו ועצר.

יכולות "מופלאות"

המדינה התבססה על מספר עדים ובהם השוטרים שהגיעו למקום התאונה (שלא זכרו את פרטי המקרה), ובוחן התנועה – כולן "עדויות לווין" של עדים שלא ראו את המקרה.

עד הראייה היחיד (למעט הנאשם), היה המלווה שנפל עם המנוח. עד זה התברר בעיני השופטת כבעייתי ביותר, כאשר מסר גרסאות שונות, חלקן סותרות ומופרכות, בשלבי החקירה ובבית המשפט, בחלקן (במשטרה) אשתו שימשה כמתורגמנית מרוסית לעברית, אף שבמקום נכחה שוטרת דוברת רוסית. על כך כתבה השופטת כי "מדובר בהתנהלות בלתי תקינה לחלוטין".

בשורה התחתונה, השופטת שוכנעה שהגרסה האמינה מפי המלווה היתה זו שמסר בשחזור התאונה, ולפיה הוא והמנוח נפלו בלי קשר למונית, ולאחר מכן המלווה דפק על המונית בידו כדי שלא תפגע בהם.

במצב זה השופטת הבהירה כי עמוד התווך של עמדת המדינה קרס לחלוטין. "נפלא מבינתי כיצד 'יצרה' המאשימה גרסה שלמה המבססת לכאורה את אשמתו של הנאשם בפגיעה במנוח ובמלווה, וזאת תוך התעלמות מקיום דיון ענייני ואובייקטיבי בגרסאותיו של העד היחיד הישיר לאירוע התאונה – המלווה", כתבה.

לאחר ניתוח מעמיק של הראיות, וביקור שקיימה בעצמה בחניון, השופטת הגיעה למסקנה כי "לא היה כל מגע בין המונית ובין המנוח", וציינה כי "לא הובאו כלל ראיות לפגיעה כלשהי ולו המינורית ביותר במנוח".

בנוסף, השופטת ציינה בין היתר כי במהלך שחזור התאונה השטח לא נסגר למעבר הולכי רגל וכלי רכב, וכתוצאה מכך נגרמו הסחות דעת, שגרמו לנאשם לצאת מריכוז. יתרה מכך, בוחן התנועה לא יידע את הנאשם על זכותו להיוועץ בעורך דין לפני השחזור, שכן לדבריו הנאשם "אמור להבין לבד זכות זו".

גם על התנהלות זו מתחה השופטת ביקורת נוקבת, והזכירה כי הבהרת זכויות לנאשם לעולם איננה מיותרת. כמו כן, השופטת ציינה כי מעבר ליכולותיו "המופלאות" של הבוחן שלא להיות מוטרד מהפרעות, הדבר פגע בריכוז של המשתתפים האחרים.

בסיכומו של דבר, השופטת קיבלה את גרסת הנאשם בדבר "נפילתם העצמונית של המלווה והמנוח, ללא כל קשר לפגיעת המונית בהם".

• ב"כ המאשימה: עו"ד רונן בוכניק
• ב"כ הנאשם: עו"ד אלמוג אזולאי

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין