פרקליטות מחוז דרום נ' לוי

1.ביום 14.6.16 הוגש נגד הנאשם כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירות של גרימת מוות ברשלנות ונסיעה אחורנית, ביום 7.6.17 תוקן כתב האישום, כפי שיפורט בהמשך.

החלטתי לזכות את הנאשם מכל אשמה מהעבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן.

2.בהתאם לאמור בכתב האישום, ביום 15.5.16 בשעה 12:00 או בסמוך לכך נהג הנאשם במונית בבאר שבע ותוך כדי הנסיעה נכנס לחניון תת קרקעי. הנאשם נהג במונית בירידה מהכביש לתוך חניון, פנה שמאלה, נעצר ומיד לאחר מכן החל לנהוג לאחור.

באותה שעה המנוח יעקב לנציאנו (להלן: "המנוח"), חצה את החניון לרוחבו משמאל לימין כיוון התנועה לאחור של המונית, כשבכוונתו להגיע אל פתח הכניסה של המעלית.

המנוח חצה את החניון, כשהוא מסתייע בהליכון ונתמך בידי המלווה יעקב שור, יליד 1947 (להלן: "המלווה").

הנאשם הסיע את המונית לאחור למרחק של כ-10 מ', תוך כדי כך פגע עם הדופן האחורית של המונית במנוח ובמלווה והפילם, כשעקב כך נחבט המנוח ברצפת החניון.

המנוח פונה לבית החולים, שם אובחן כסובל מדימום מסיבי במוח ולמחרת נפטר מחבלת הראש שנגרמה לו.

3.התאונה ארעה על פי האמור בכתב האישום כתוצאה מכך שהנאשם התרשל בנהיגתו, כאשר מלכתחילה לא היה צורך בנסיעה אחורנית וכן מבלי להסתכל במראה השמאלית ובמראה המרכזית הפנימית, ומבלי שווידא כי אין הולכי רגל העשויים להמצא מאחורי המונית, כדי למנוע תנועתה לאחור. הנאשם נהג לאחור ופגע במנוח ובמלווה, למרות שלא היתה כל מניעה להבחין בהולכי הרגל לאור שדה הראיה שעמד לרשותו, נהג ללא זהירות ובקלות ראש, לא נקט במצעים סבירים למניעת התאונה ולא נהג כפי שנהג מן הישוב היה נוהג באותו מקרה.

4.בעת המענה לכתב האישום כפר הנאשם בכך שלאחר ירידתו לחניון, מיד החל בנסיעה לאחור. הנאשם כפר בכיוון חצייתם של המנוח והמלווה. הנאשם כפר בקשר הסיבתי בין המוות לתאונה וטען כי הקשר הסיבתי נותק.

עוד טען הנאשם במענה לכתב האישום, כי המאשימה לא פרטה את האמור באופן כללי בסעיף 8 לכתב האישום המקורי, באשר לביטויי רשלנותו וכי לא פרטה באלו אמצעים היה על הנאשם לנקוט כדי למנוע את התאונה.

5.ביום 16.5.17, מספר חודשים לאחר מתן המענה לכתב האישום, הגישה המאשימה בקשה לתיקון כתב האישום באופן שסעיף 8 לכתב האישום יתוקן, כך שירשם בו כי הנאשם נהג במוניתו לאחור, כאשר מלכתחילה לא היה צורך בנהיגה אחורנית ומבלי להסתכל במראה השמאלית ובמראה המרכזית הפנימית כדי למנוע סיכון ופגיעה, ומבלי שווידא כי אין הולכי רגל העשויים להמצא מאחורי המונית בעת תנועתה לאחור.

בדיון מיום 7.6.17 הסכים ב"כ הנאשם על אף שהמאשימה הגישה בקשה לתיקון כתב האישום בלא תגובה לבקשתו של הנאשם, לתיקון כתב האישום ואכן כתב האישום תוקן בהתאם לבקשה שהוגשה.

6.עוד קודם לכן, ביום 16.5.17, הוחל בשמיעת פרשת התביעה ומספר עדי המאשימה נשמעו.

ביום 23.7.17 ביקש ב"כ הנאשם לתקן את המענה לכתב האישום וזאת לאחר הגשת כתב אישום מתוקן ושמיעתם של מספר עדים אשר, כפי שצוין בבקשה, עדותם איננה רלוונטית להוכחת אשמתו של הנאשם.

7.במסגרת המענה המתוקן לכתב האישום המתוקן, כפר הנאשם בעובדות מספר 5 ו-7 לכתב האישום המתוקן, שעניינן כי הנאשם הסיע את המונית לאחור למרחק של כ-10 מטרים ותוך כדי כך פגע עם הדופן האחורי שלה במנוח ובמלווה והפילם, ועקב כך המנוח נחבט עם ראשו ברצפת החניון. עוד כאמור כפר הנאשם באמור בסעיף 7 לכתב האישום, בכך שכתוצאה מהתאונה המלווה נחבל חבלות קלות ברגלו ונבדק בבית החולים.

8.במסגרת פרשת התביעה העידו העדים הבאים לפי סדר העדתם, ומטעמם הוגשו ראיות נוספות:

עת/10 – אריה לנציאנו.