בנובמבר האחרון הוחלט שהאישה תקבל את הדירה, בין היתר בשל אלימות לכאורה שהפנה אליה בעלה, נרקומן לשעבר. ערעורו ביחס להיותו אלים התקבל, אך ההחלטה נותרה בעינה
גבר שהתגרש מאשתו במהלך עבודות פינוי בינוי בדירתם הציבורית ייאלץ למצוא לעצמו משכן קבע אחר – כך קבע לאחרונה בית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב, כשאישרר את החלטת הוועדה המיוחדת בעניין הדיור הציבורי מנובמבר האחרון, לפיה האישה בלבד זכאית לגור בדירה. השופטת הדס עובדיה נימקה שהחלטת הוועדה מבוססת על שיקולים כבדי משקל, כמו מצבה הנפשי הקשה של האישה ונכותה, והיא לא רואה לנכון להתערב בה.
מדובר בדירת דיור ציבורי בתל אביב בה התגוררו הצדדים, הורים ל-3, מאז 1992. בשלב מסוים הם פונו מהדירה עקב עבודות פינוי בינוי, ותוך כדי ביצוע הפרויקט התגרשו. בנובמבר אשתקד הכריעה ועדה מיוחדת של הדיור הציבורי כי האישה היא זו שתזכה לגור בדירה החדשה, בעוד בעלה לשעבר – שהיה נרקומן וסובל מבעיות נפשיות, סוכרת ואנמיה – יצטרך למצוא לעצמו מקום מגורים חלופי.
האיש לא השלים עם התוצאה והגיש בדצמבר האחרון את העתירה לבית המשפט. לטענתו הוא פושט רגל קשה יום המתקיים מקצבאות זקנה והשלמת הכנסה זעומות בסך 3,500 שקל, בעוד שלגרושתו יש חנות ממנה היא מכניסה 12 אלף שקל בחודש והיא אף קיבלה לידיה את הילדים.
האיש ביקש לא לתת יד ל"תכנית הסדורה" של גרושתו לנשל אותו מזכויותיו בדירה לאחר 40 שנות נישואים, אלא לקבוע שהוא רשאי לגור בדירה החדשה לצידה כשמחיצת גבס תפריד ביניהם.
מנגד טענה האישה שהחלטת הוועדה נכונה ואין להתערב בה. לטענתה, בעלה לשעבר היה אלים כלפיה במהלך הנישואים, כך שאם ייקבע שהוא רשאי לגור איתה בדירה החדשה היא תהיה בסכנת חיים מיידית. המדינה הצטרפה לעמדתה, תוך שהבהירה כי לוועדה אין סמכות לפצל את הדירה ללא היתר בנייה.
חוסר ניקיון כפיים
השופטת עובדיה ציינה שהחלטת הוועדה נשענה על חמישה נימוקים מרכזיים: נכותה של האישה, מצבה הנפשי, העובדה שהילדים גרים עמה, הקביעה שהכנסות הבעל אינן נופלות משלה, וגילויי אלימות מצדו.
אף שלדברי השופטת הוועדה לא הייתה רשאית להסתמך על שיקול האלימות, שכן לא קיימת קביעה שיפוטית שהוא אכן הרים יד על גרושתו, היא הכריעה שאין הצדקה להתערב בהחלטה.
"מצאתי כי החלטת הוועדה אינה מתבססת אך ורק על טענה בדבר אלימות מצד העותר, אלא על מכלול נימוקים ושיקולים כבדי משקל ובהם נכותה של האישה, מצבה הנפשי והצורך בקרבה לקהילתה", כתבה השופטת.
לדבריה, נימוקים אלה כשלעצמם מבססים די הצורך את החלטת הוועדה, שנדרשה לתת הכרעה קשה ומצערת תוך העדפת אחד מבני הזוג לשעבר על פני משנהו.
השופטת הבהירה שהוועדה היא הגורם המקצועי להכריע בעניין והחלטתה הייתה מפורטת ומנומקת כך שאין בכוחו של בית המשפט להחליט טוב ממנה.
בשולי הדברים היא ציינה שהעותר שיקר ביחס למצבו הכלכלי כשסיפר שהכנסותיו מתמצות בקצבאות, אך נמצא שהוא מרוויח 4,000 שקל נוספים מביצוע עבודות איטום, כך שהכנסתו החודשית הממוצעת עומדת על כ-8,000 שקל.
"הגם שמדובר בסכומים שאינם הופכים את העותר לעשיר מופלג", כתבה, "על עותר הפונה בבקשה לקבלת סעד לבוא לבית המשפט בידיים נקיות".
לפיכך השופטת דחתה את העתירה ובכך אשררה את החלטת הוועדה לפיה בדירת הפינוי-בינוי החדשה תתגורר האישה.
- ב"כ העותר: עו"ד חכמוב דוד
- ב"כ משרד הבינוי והשיכון: עו"ד מיכל פליגלר (שטיין) (פמת"א אזרחי)
- ב"כ חלמיש: עו"ד משה אלפסי
- ב"כ האישה: עו"ד עדי מנצור
- ב"כ אקרו פרזון ת"א: עו"ד עוז עזרא
עו"ד אבי ששו עוסק/ת בנדל"ן, תמ"א 38 ופינוי בינוי
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין