אנס את בתו – וישלם לגרושתו כתובה

אף שהאישה הגישה את תביעת הגירושין בית הדין קבע ברוב דעות שהיא זכאית למלוא הכתובה מאחר שהרקע לפירוד נעוץ בהתנהגות האלימה של הבעל. הוא ישלם 123,323 שקלים

בית הדין הרבני באריאל קיבל לאחרונה תביעה לתשלום כתובה שהגישה אישה שהתגרשה מבעלה לפני כ-3 שנים. האישה ביקשה להתגרש לאחר שנודע לה כי בעלה אנס את בתם. התנהל נגדו הליך פלילי והוא הורשע ונדון ל-23 שנות מאסר, אותן הוא עדיין מרצה. הדיינים קבעו בדעת רוב כי העבירות בהן הורשע הבעל חמורות ומצדיקות את תביעת הגירושין והכתובה של האישה.

בני הזוג נישאו ב-1983 ונפרדו ב-2003 כשהבעל נעצר. לאחר מכן הוא נידון ל-23 שנות מאסר ונכון להיום נותרו עוד 6 שנים לשחרורו.

ב-2017 הגישה האישה תביעת גירושין ובמסגרת זו תבעה את הכתובה. הם התגרשו בהסכמה באפריל 2019. 

האישה סיפרה כי ביקשה להתגרש בעקבות הרשעת הבעל באונס בתם וכן בשל האלימות שהייתה כלפיה. בין היתר היא תיארה כי ״פתח לה את המצח״ כשניסתה להגן על בנה ו״קיבלה מגב בראש״. היא הוסיפה כי מעבר לאלימות הפיזית הייתה גם אלימות נפשית וקללות. 

לדבריה, מאז שנודע לה על גילוי העריות החלה לפעול לגירושין. 

הבעל הכחיש את הטענות ואמר כי הכל עלילה אחת גדולה שנרקמה בין האם והילדים נגדו. 

דינו כמורד

הרב יהודה ישעיהו גליק, הרב דוד בר שלטון והרב אברהם דב זרביב קבעו בדעת רוב כי הבעל חייב בכתובה אף שהאישה היא זו שהגישה את תביעת הגירושין. זאת, מאחר שלא הוכח שהגירושין ״יצאו ממנה״, כלומר שהיא יזמה אותם, אלא הם נובעים ממעשיו של הבעל. 

הדיינים ציינו כי הבעל הורשע בבית המשפט המחוזי בכל האישומים שהוגשו נגדו וערעור שהגיש לעליון נדחה. הם כתבו כי מדובר בעבירות חמורות שחלקן מהוות עילה מוצדקת לתביעת גירושין וכתובה.

בין היתר הבעל הורשע בעבירות מין במשפחה, באלימות כלפי אשתו ושני בניו הקטינים, תקיפתם במקל ואלימות פיזית ונפשית מתמשכת. כמו כן הוא הורשע בביצוע עבירות מין בשלוש חברותיה של בתו ובמעשה סדום באחת מהן. 

הם הוסיפו כי גם ללא ההרשעות יש לחייב את הבעל בכתובה מעצם העובדה שבגללן הוא נכנס לכלא ומונע מהאישה יחסי אישות ומזונות. 

הדיינים ציינו כי אמנם הבעל הורשע רק על סמך עדויות הקורבנות, ללא ראיה חיצונית, ולפי המשפט העברי אין לעדויות אלה תוקף הלכתי שכן מדובר בעדות קרובי משפחה או פסולי עדות. מאידך, צירוף המספר הרב של העדויות יחד עם פסק הדין של בית המשפט ודחיית הערעור של הבעל בעליון יוצרים הוכחה שהוא ביצע את המעשים. 

הדיינים הצמידו למדד את הכתובה, על סך 1,000,000 שקלים ישנים, וחייבו את הבעל ב-123,323 שקל. 

אחד הדיינים סבר בדעת מיעוט כי אין לחייב את הבעל בתוספת הכתובה אלא רק בעיקר הכתובה בסך 240 שקל, מכיוון שהאישה יזמה את הגירושין ולא הוכיחה את מעשי הבעל. בין היתר, הוא ציין כי פסק הדין הפלילי לא יכול לשמש ראיה על פי ההלכה. 

• ב״כ האישה: עו"ד רונית אלאג'ם זיסמן
• ב״כ הבעל: לא צוין

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין