רופא שלא היה מרוצה משירותיו של אדריכל, כתב עליו המלצה שלילית ברשת החברתית, אף שהתחייב בחוזה שלא לעשות זאת. השופטת חייבה אותו בפיצוי על הפרת החוזה.
בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את תביעתו של בעל משרד לאדריכלות ועיצוב פנים, נגד רופא ששכר את שירותיו לתכנון בית, והורה לרופא לשלם לו פיצויים בסך 40,000 שקל בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 7,500 שקל.
השופטת כרמית בן אליעזר קבעה כי הרופא הפר "הסכם ביטול" התקשרות בין הצדדים, לפיו התחייב שלא להשמיץ את עסקו של התובע, וחייבה אותו בסכום הפיצוי המוסכם בגין הפרה זו.
בשנת 2014 הרופא-הנתבע שכר את שירותיו של התובע – בעל עסק "קלוד אדריכלות ועיצוב פנים" – לביצוע תכנון בית מגוריו. זמן קצר לאחר מכן, והרבה לפני סיום הפרויקט, השניים החליטו "להיפרד" בהסכמה, בנסיבות שהם חלוקים עליהן. בעוד שהתובע טען כי הנתבע ורעייתו ביקשו שהעבודה תסתיים בזמנים קצרים מהסביר, הנתבע טען כי הם פשוט לא היו מרוצים מרמת העבודה.
כך או כך, בהסכם לביטול העבודה, הנתבע התחייב שלא לבוא בדרישות וטענות נגד התובע ועסקו, ולא להשמיץ אותם. הוסכם כי הפרת התחייבות זו תקנה לתובע זכות לפיצוי בסך 40,000 שקל.
כשנתיים וחצי לאחר מכן, בשנת 2017, הופיעה בדף הפייסבוק העסקי של התובע, תגובה בה משתמש בשם "משה טל אל" דירג את העסק בכוכב אחד מתוך חמישה, והוסיף: "לא ממליץ כלל".
בתביעתו טען התובע כי הנתבע הוא שעמד מאחורי אותו פרופיל, ותבע ממנו את הפיצוי המוסכם בחוזה, בטענה כי מדובר גם בהפרת חוזה וגם בלשון הרע.
מנגד, טענתו המרכזית של הנתבע היתה כי הוא כלל לא זה שפרסם את הדברים. בנוסף נטען בין היתר כי בכל מקרה הפרסום אינו מהווה לשון הרע.
ביקש "שקט תעשייתי"
לאחר ששקלה את הראיות והמסמכים, השופטת בן אליעזר שוכנעה שהנתבע הוא שביצע את הפרסום.
מסקנה זו התבבסה, בין השאר, על כך שפרטי המשתמש בפייסבוק תאמו את אלה של הנתבע, וכי פניות שנשלחו אל אותו "משה טל טל" באופן פרטי באמצעות פייסבוק, התקבלו בכתובת הדוא"ל של הנתבע. כמו כן, לאותו פרופיל היו רק 3 חברים ופרסומים מועטים ביותר, ובאופן תמוה הוא נסגר בסמוך לאחר הגשת התביעה.
השופטת אף ציינה כי "הסבריו של הנתבע לדברים בחקירתו הנגדית היו מגומגמים, מיתממים, ובלתי משכנעים בעליל".
בהיבט המשפטי, השופטת הבהירה כי "בבצעו את הפרסום, הפר הנתבע את ההתחייבויות שנטל על עצמו במסגרת הסכם הביטול".
במצב זה, השופטת הבהירה שאין צורך לברר את עילת הלשון הרע – האם מדובר בלשון הרע או בביקורת לגיטימית החוסה, שכן השניים חתמו על חוזה מפורש בנושא, במסגרתו הנתבע אף ויתר על יתרת תשלומים מסוימים, תמורת התחייבות ל"שקט תעשייתי".
בנוסף לסכום הפיצוי, הנתבע חויב לשלם לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 7,500 שקל.
· ב"כ התובעת: עו"ד רון לוינטל
· ב"כ הנתבע: לא צוין
עו"ד ענת נוי פרי
עוסק/ת ב-
דיני חוזים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין