השופט חס על מנהל בית העלמין – יוכל להמשיך בתפקידו

מנהל בית עלמין בנהריה הודה שביצע סידורי קבורה על סמך מסמכים מזויפים, ללא ידיעתו. בית המשפט נדרש להכריע האם לסיים את ההליך באי הרשעה, על מנת לאפשר לו להמשיך בעבודתו.

השופט אבי לוי מבית המשפט המחוזי בחיפה החליט באחרונה לבטל את הרשעתו של מנהל בתי העלמין בנהריה, שהודה שביצע סידורי קבורה על סמך מסמכים מזויפים מבלי לברר אותם, והטיל על עונש של שירות לתועלת הציבור בלבד.

במסגרת תפקידו טיפל הנאשם בקבלת נפטרים ובקבורתם בבתי העלמין בנהריה, כולל טיפול ברישיונות הקבורה מידי משפחותיהם, והעברתם למשרד המועצה הדתית נהריה.

בהתאם לכללים, הקבורה בעיר מותרת לתושביה בלבד, למעט מקרים חריגים של נפטרים שאינם תושבי העיר, בכפוף לאישור המועצה ותשלום של 20% יותר מהתעדיף לתושבים.

במהלך 2015 נפתחה חקירה משטרתית לבדיקת חשדות לזיוף רישיונות קבורה, באופן שזויפה בהם שורת כתובתו של הנפטר, כך שתיחזה ככתובת בעיר נהריה ובדרך זו תתאפשר קבורתו בבית העלמין וכן תתאפשר רכישת חלקת קבורה נוספת לבן הזוג בתעריף הזול יותר. בחקירה התברר שב-35 מקרים זויפו רישיונות הקבורה, כ-20 מתוכם נמסרו לנאשם ועברו ממנו אל המועצה הדתית.

בתחילת השנה שעברה הוגש נגדו כתב אישום שבו יוחסו לו עבירות חמורות בהרבה, ובהן קשירת קשר לביצוע פשע, לקיחת שוחד וזיוף מסמכים בידי עובד ציבור.

בפברואר השנה – לאחר שיחות רבות בין ב"כ הצדדים על חומר החקירה ועל הליכים נוספים הקשורים להליך – הצדדים הציגו לבית המשפט הסדר טיעון.

בהסדר הוצע שהנאשם יודה בעובדות של כתב אישום מתוקן, ממנו נמחקו מרבית האישומים, ובמקומם ויורשע רק בעבירה אחת שבחוק העונשין והיא "הפרת חובה חקוקה", כאשר החוק המופר הוא החוק לשירותי דת.

בכתב האישום המתוקן צוין כי הנאשם קיבל את הרישיונות המזויפים וביצע סידורי קבורה על פיהם, מבלי לפקח ולבדוק את מהימנותם, כמתחייב מתפקידו בהתאם לחוק שירותי הדת.        

לאחר הודאתו, הצדדים ביקשו מהשופט לוי להפנות את הנאשם אל שירות המבחן, שיערוך תסקיר בעניינו של הנאשם ויתייחס לשאלה האם להרשיע אותו או לא.

"עדיפות לפן השיקומי"

קצינת המבחן שערכה את התסקיר המליצה שלא לסיים את ההליך בהרשעה, ולהטיל על הנאשם עונש של 100 שעות שירות לתועלת הציבור. כפי שתיאר זאת השופט לוי, קצינת המבחן התרשמה מאדם "בעל ערכים חיוביים ובעל יכולות", שאינו בעל דפוסים עברייניים או עבר פלילי, ושמביע חרטה כנה על משיו. 

התרשמותו של שירות המבחן הייתה כי הנאשם פעל "על אוטומט", ולא הסב את תשומת לבו לכשלים שהתגלעו במסגרת התעסוקה שעליה היה אחראי. משכך, קצינן המבחן סברה שהרשעה תפגע בדימויו העצמי ועלולה לפגוע בהמשך העסקתו כמנהל בית העלמין.

לאחר שניתח את התסקיר והפנה לתנאים שבהם ניתן להפעיל את חריג אי ההרשעה – פגיעה חמורה בשיקום הנאשם וסוג העבירה – השופט לוי החליט לאמץ את המלצת השירות.

בסופו של דבר, השופט השתכנע כי אין הצדקה לפגוע באופן ישיר בתחומי פעילותו ועיסוקו של הנאשם, וקבע כי "במקרה הנדון ובאופן חריג, יש מקום לתת עדיפות לפן השיקומי האישי בעניינו של הנאשם. לטעמי, הטלת צו שירות לתועלת הציבור (המגלם בחובו שיקולי ענישה של גמול, שיקום והרתעה)  לצד ביטולה של ההרשעה יהווה, במקרה דכאן, איזון ראוי בין האינטרס הציבורי לבין אינטרס שיקומו של הנאשם".

·         ב"כ המאשימה: עו"ד משה אייל

·         ב"כ הנאשם: עורך דין פלילי יעקב ארדיטי לנדמן

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין