השוכר הפסיק לשלם למשכיר – ייאלץ לפנות את הנכס

שוכר נחלה בבית יצחק טען כי הוא כלל לא חתם על הסכם שכירות, אלא על הסכם קומבינציה לבנייה, ואף טען כי הנחלה כלל לא שייכת לתובע. אלא שהשופט דחה את גרסתו, והורה לו לפנות את המקום.

בית משפט השלום בנתניה קיבל את תביעתו של בעל זכויות בנחלה במושב בית יצחק, נגד מי שהתגורר בו והורה לנתבע לפנות את הנכס עד ינואר 2019. השופט אלי ברנד דן בפירוט רב בטענות הצדדים, ובסופו של דבר קבע כי הנתבע הפר הפרה יסודית את חוזה השכירות בין הצדדים, בכך שלא שילם שכירות במשך כשלוש שנים, ואף נשאר בנכס אחרי תום תקופת החוזה.

בתמצית, התובע טען בין היתר כי בינו לבין הנתבע נחתם חוזה שכירות שהופר על ידי הנתבע, בין היתר בכך שלא שילם שכירות מאז אוגוסט 2015, וביצע עבודות בניה בנכס ללא היתרים.

מנגד, הנתבע טען כי לתובע אין זכויות בנכס ולכן אינו בעל מעמד המקנה לו את הזכות לתבוע את פינויו.

בנוסף, הנתבע טען כי הוא כלל לא חתם על חוזה השכירות הנטען וכי בין הצדדים התקיים חוזה שונה לחלוטין של קומבינציה או שימוש במקרקעין למשך 15 שנה תמורת בנייה וכי במסגרת חוזה זה השקיע בנכס בניה בשווי של כמיליון שקל. עוד הוא טען כי בחוזה זה תקופת השימוש טרם הסתיימה, החוזה לא הופר על ידו ואין לו כל חוב כלפי התובע ועל כן אין עילה לפינויו.

הבטיח לשלם

לפני שניתח את החוזה עצמו, השופט קבע כי לתובע אכן זכויות בנכס, אותן ירש מבעלים קודמים על פי צוואה – זכויות שבהן הודה גם הנתבע בהליכים קודמים בין הצדדים.   

בהקשר זה השופט הוסיף כי "הדעת אינה סובלת כי מי שטוען כי קיבל מפלוני זכות יטען לאחר מכן כי אותו פלוני נעדר יכולת להעניק לו זכות זו אך יעמוד על קיומה, ומדובר בטענה המשקפת חוסר תום לב".

לגבי החוזה עצמו, לנוכח חוות דעת של מומחית לכתבי יד מטעם בית המשפט, וגם משום שהנתבע עצמו עשה רושם לא אמין בעדותו, השופט קבע כי הנתבע נהג בחוסר תום לב, והחתימות וכתב היד המתנוססים על חוזה השכירות הם שלו.

לגבי החוזה לו טען הנתבע, השופט הבהיר כי "לא הוצגו לפני מפרטים, תוכניות, כתבי כמויות או כל ראיה שיהא בה כדי לזרות אור על פרטי ושווי הבניה אשר הנתבע טוען כי לגביה סוכם במסגרת אותו הסכם שימוש או קומבינציה נטען". מכאן נקבע כי בין הצדדים נחתם חוזה שכירות המחייב אותם, הוא ולא אחר.

לאחר שניתח את הראיות, השופט שוכנע כי הנתבע אכן לא שילם שכירות מ-2015 וקבע כי "הנתבע הפר את חוזה השכירות בינו לבין התובע הפרה יסודית, המצדיקה את ביטול החוזה. בהקשר זה השופט הפנה בין היתר למסרונים לא מעטים שהתובע שלח לנתבע לגבי תשלום השכירות, והודעות חוזרות של הנתבע הדוחה את מועד התשלום מנימוקים שונים ומבטיח שישלם בקרוב.

 בנוסף, השופט הסכים עם התובע כי תקופת השכירות ממילא הסתיימה.

בהמשך פסק הדין השופט אמנם קבע כי הנתבע ידע והסכים לבנייה בנכס, אף ללא היתרים, אולם הדבר לא שינה את התוצאה של פסק הדין.

הנתבע אף חויב בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 20,000 שקל, ואף הוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 5,000 שקל, לנוכח התנהלותו הבעייתית.

·       ב"כ התובע: עו"ד עמי ורוד

·       ב"כ הנתבע: עו"ד דוד מזור

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין