הבעל-לשעבר ביקש לאסור מראש על גרושתו להינשא לבן זוגה הנוכחי, בטענה שהייתה איתו עוד לפני שהתגרשו – מה שנאסר בהלכה – אולם הדיינים הבהירו כי המידע אינו רלוונטי.
בני זוג גרושים שמעוניינים להתחתן בשנית (עם אחרים) חייבים להציג "מעשה בית דין" על גירושיהם בבואם להתחתן בשנית. במעשה בית הדין נכתב אם האישה רשאית להינשא לכל מי שתחפוץ, או שיש על נישואיה הגבלה כלשהי.
לפי ההלכה, אישה שקיימה יחסים עם גבר אחר בעודה נשואה, אסורה אחר כך גם לבעלה וגם לָגבר האחר – גם לבעל וגם ל"בועל".
לאחרונה הכריע ביה"ד הרבני הגדול במקרה שדן בהיבט מסוים של סוגיה זו. בני זוג התגרשו לאחר שהאישה תבעה גירושין בסוף שנת 2011. עוד לפני כן הבעל טען שהיא בגדה בו עם גבר אחר, שלימים הפך להיות בן זוגה הנוכחי.
בהתאם לגרסתו, הבעל ביקש לאסור על האישה להינשא לבן זוגה. אולם ביה"ד האזורי קבע כי לעת עתה אין לקיים בירור בעניין איסורה של גרושתו להינשא לבן זוגה הנוכחי – אלא רק בעתיד אם ירצו להינשא.
ביה"ד האזורי התבסס על שני נימוקים. האחד, הנחיות לעניין הליך הגבלת הנישואים על גרושים, שקובעות כי בירור השאלה האם בני זוג מותרים "לכל העולם" או לא צריך להתקיים רק אם אחד מהם ירצה להינשא מחדש (או שירצו להינשא שוב זה לזה), בהתאם לבקשה מסודרת מצד המעוניין להינשא.
הנימוק השני היה עמדתה של האישה שהצהירה שאינה מעוניינת להתחתן עם בן זוגה, כך שדיון בנושא יגזול זמן שיפוטי והוצאות מיותרות – כשאין צורך בכך.
על החלטה זו הגיש הבעל-לשעבר ערעור בביה"ד הרבני הגדול, שנדון בפני הרב אליעזר איגרא, הרב א' אהרן כץ והרב שלמה שפירא.
את המערער ייצג עוה"ד עו"ד אביחי לוין ואילו האישה-המשיבה יוצגה על ידי עוה"ד משה חן.
אין כרגע חובה
הדיינים הבהירו כי ממילא אם האישה תירצה להינשא לאותו בחור, ייערך לגבי זה בירור בבית הדין הרבני מאחר שהיא עצמה הסכימה שכך ייכתב ברבנות בעת הדיון בגירושים בינה לבין המערער בבית הדין האזורי.
מעבר לתמיכתם בנימוקיו של ביה"ד האזורי, שלושתם הסבירו כי אפילו אם יתברר שהאישה ובן זוגה הנוכחי קיימו יחסים לפני הגירושין, הרי שאין בכוחם למנוע אדם לעבור על עבירה זו, כשם שאין בכוחם למנוע אדם לעבור על עבירות תורה אחרות כגון חילול שבת למשל. כלומר הדיינים אינם מסוגלים לכפות על אנשים אורח חיים דתי, אלא פוסקים לפי דין תורה במקרים שבאים לפתחם.
בתוך כך הדיינים דחו את טענת המערער כי הוא חושש שאם הבירור יתעכב כבר לא יהיו לו עדים להביא כדי להוכיח שגרושתו אכן יקיימה יחסים עם הגבר המדובר. "דבר זה אינו מענייננו, שהרי כפי שכתבנו חובתנו למנוע מהצדדים להינשא זה לזו, אם הדבר תלוי בידינו ונראה לנו שהם אסורים זה לזו, וכל עוד לא התברר לנו הדבר, אין חובה על בית הדין לחקור ולדרוש בדבר", כתבו.
כמו כן, הדיינים הדגישו שממילא סוגיית הנישואים של האישה לא קשורה כלל לבעלה לשעבר. כלומר, לבעל לשעבר אין את הזכות לבוא ולדרוש בירור כזה, שייערך אך ורק ברגע שהאישה תחליט שהיא מעוניינת להינשא.
לפיכך, בסיכומו של דבר, הערעור נדחה.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין