הקימו צימרים על שטח חקלאי שלא שייך להם – יפנו ויפצו

בני משפחה שהפעילו את מתחם "צימרים לאונצ'ו" במושב תלמי ביל"ו ישלמו לרשות מקרקעי ישראל יותר מ-400 אלף שקלים על השימוש האסור בנחלות היישוב

בית משפט השלום בבאר שבע קיבל לאחרונה תביעה של רשות מקרקעי ישראל נגד בני משפחה שהקימו מתחם צימרים במושב תלמי ביל"ו על חלקה חקלאית שכלל לא הוקצתה להם וכן על חלק מהנחלה שלהם שמיועד לשימוש חקלאי. השופטת רחלי טיקטין עדולם חייבה אותם לשלם לרשות יותר מ-400 אלף שקלים עבור דמי שימוש והוצאות והורתה להם לפנות את כל המתחם בתוך 90 יום.

בני משפחה שבבעלותם זכויות בשני משקים השתלטו על נחלה נוספת לידם והקימו בה ובחלק חקלאי באחד המשקים מתחם צימרים בשם "צימרים לאונצ'ו". זאת, מבלי שקיבלו היתר לשימוש חורג ולא הוציאו היתרי בנייה למבנים.

רשות מקרקעי ישראל גילתה זאת בעקבות פיקוח שבוצע במקום ב-2012 והודיעה על כך לאגודה השיתופית של המושב שמצידה ביקשה מבני המשפחה לפנות את המבנים האסורים. למרות זאת, בביקור מפקח שנערך כעבור 3 שנים, התברר שהמתחם עדיין פועל ללא אישורים.

בתביעה שהגישה נגדם רמ"י ב-2016 היא ביקשה להורות להם לפנות את הנחלה, להרוס את המבנים האסורים ולהשיב את המצב לקדמותו. עוד היא ביקשה תשלום דמי שימוש, תחילה בסך 429,383 שקלים אבל לאחר מדידה מעודכנת הפחיתה את הסכום ל-352,920 שקלים.

בני המשפחה טענו בין היתר כי רמ"י מנסה להתעמר בהם. לטענתם, כל הנחלות שבהן השתמשו הוקצו להם על ידי האגודה לפני שנים. עוד הם טענו כי רמ"י מנעה מהם להסדיר את החריגות כיוון שהסתירה את התב"ע שחלה על האזור. מעבר לכך, הם טענו שנאלצו לבנות במקום בלי אישורים כיוון שכל הפניות שלהם לרשויות סורבו בנימוקים לא סבירים.  

לא ניסו אפילו

אבל השופטת רחלי טיקטין עדולם קיבלה את התביעה. היא דחתה את טענת הנתבעים כי התב"ע הוסתרה מהם תוך שהבהירה כי מדובר במסמך שמפורסם ברשומות, צורף לחוות הדעת השמאית שהוגשה עם התביעה ואף זמין באתר של מנהל התכנון.

עוד קבעה השופטת כי הנתבעים לא הוכיחו שאחת הקרקעות שהשתמשו בה הוקצתה להם אי-פעם. היא הוסיפה בהקשר הזה שלמרות התביעה, במשך יותר מ-5 שנים הם גם לא נקטו בשום צעד כדי להסדיר את העניין.

השופטת אף לא שוכנעה שהנתבעים ניסו אי פעם להסדיר את השימוש החורג ולהכשיר את מתחם הצימרים. היא ציינה שהם לא הציגו לה אפילו פנייה אחת לגורמים רשמיים כלשהם. גם בהנחה שפנו וקיבלו תשובה לא סבירה, כפי שטענו, מצופה היה שינקטו בדרך החוקית לערער על ההחלטה. גם לאורך כל ההליך ואף שהתבקשו להסדיר את החריגות, הם לא הוכיחו שניסו לעשות זאת, הוסיפה.

לפיכך, השופטת קבעה כי הנתבעים  השתמשו בקרקעות בניגוד לייעוד שלהן ומבלי להסדיר זאת, ולפיכך הם צריכים לשלם לרשות מקרקעי ישראל דמי שימוש בנוסף לפינוי השטח והריסת המבנים תוך 90 יום. סכום דמי השימוש, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה מיום התביעה, הוא כ-389 אלף שקלים. בנוסף לכך חויבו הנתבעים בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של 17,000 שקלים.

• ב"כ התובעת: עו"ד תהילה שמשון - פרקליטות מחוז דרום
• ב"כ הנתבעים: דניאל פרץ, עורך דין נדלן (בשם בני המשפחה), עו"ד מנחם צוקר (בשם המושב)

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין