בשל הסכם ממון וצוואה: נדחתה אלמנה שתבעה זכויות נדל"ן וכספים
לאחר שהקימה מצבה על קבר בעלה מבלי להזכיר בה את ילדיו, תבעה מהם אשתו השניה גם הוצאות קבורה. בית המשפט למשפחה דחה את תביעתה
אלמנה תבעה משלושת ילדי בעלה המנוח זכויות נדל"ן שקיבל בירושה בהיקף של כרבע מיליון שקל. השופט אורן אליעז מבית המשפט למשפחה בפתח תקווה דחה לאחרונה את התביעה על רקע הסכם ממון וצוואה שערך המנוח.
התובעת והמנוח התחתנו ב-1997, בהיותו אב לשלושה ילדים מאשתו הראשונה, הם הנתבעים. בני הזוג חתמו על הסכם ממון שקבע, בין היתר, כי יהיו שותפים "בכל רכוש אשר יירשם על-שם הצדדים". ב-2004 ערך המנוח צוואה לפיה כל רכושו יועבר אחרי מותו לילדיו, למעט מכונית ו-100 אלף שקל שיוענקו לאשתו. ב-2020 הוא נפטר.
בתום ימי האבל הקימה האלמנה מצבה, עליה נכתב "פה נטמן בעל אהוב, חבר נאמן ... אוהבת אותך, פלונית שלך" - ללא אזכור שלושת ילדיו, ולו ברמז. זה לא מנע ממנה להגיש בינואר 2021 תביעה נגדם לקבלת הוצאות קבורה, לצד כספים נוספים בשווי כולל של כרבע מיליון שקל. בנוסף דרשה התובעת לקבל 50% ממחצית דירה שקיבל בעלה בירושה, כלומר רבע ממנה.
מנגד טענו ילדי המנוח שהצוואה לטובתם גוברת, וכי הם בעלי הנדל"ן האמיתיים - כאשר לאלמנת אביהם אין חלק בה. לגבי הכספים הנתבעים, נטען שהמנוח לא ביקש לשתף אותה בהם, על רקע ההפרדה הרכושית שהייתה ביניהם לאורך החיים המשותפים. לסיכום, טענו השלושה, על התביעה להידחות.
הצטרפה לחשבון הבנק בטיימינג מחשיד
השופט אליעז קבע שהן בהתאם להסכם הממון והן לפי הצוואה שהותיר המנוח, לאלמנתו לא מגיע נתח כלשהו מהנדל"ן שקיבל בירושה, או מהכספים הצבורים בחשבונו ערב מותו.
אשר לזכויות המקרקעין ציין השופט שעל-פי הסכם הממון, עליהן להיות רשומות על-שם שני הצדדים על מנת להיות משותפות. אלא ש"כזכור", הדגיש, "הזכויות בדירה אשר המנוח קיבל בירושה נרשמו על-שמו בלבד בלשכת רישום המקרקעין, ורישום זה לא השתנה במשך השנים עד לאחר שהלך לעולמו - ומכאן שמצאתי כי אין לתובעת זכויות בדירה".
בכל הנוגע לכספים הצבורים בחשבון המנוח, התרשם השופט שהלכה למעשה, הוא לא רצה לשתף את התובעת בהם, על רקע צירופה לחשבון רק לאחר הידרדרות קוגניטיבית שחווה, סמוך להפעלת ייפוי כוח מתמשך בעניינו, ומבלי שיש לו יכולת אמיתית להתנגד. הודגש שאם המנוח רצה באמת ובתמים לשתף את אשתו בסכומים, לא היה ממתין כל כך הרבה שנים ועושה זאת דווקא כשהופך לבלתי כשיר.
בתוך כך דחה השופט את בקשת האלמנה לחייב את ילדי בעלה בהוצאות קבורת אביהם. הוא ציין שמהכתוב על מצבת המנוח ניתן להבין, כביכול, שהיא האדם היחיד בעולמו. "התנהלות זו מלמדת, לדאבון הלב, על היחס השלילי של התובעת וניסיונה למחוק את זכרם של הנתבעים מחייו של המנוח" כתב השופט, שמצא בכך סיבה נוספת שלא לקבל את דרישתה.
בסופו של דבר נקבע כי אין לאלמנה זכויות בנדל"ן או בכספים שהותיר המנוח, ונדחתה דרישתה להחזר הוצאות הקבורה שלו. היא חויבה לשלם לילדיו הוצאות משפט בסך 30 אלף שקל.
- ב"כ התובעת: עו"ד גד שושני
- ב"כ הנתבעים: עו"ד רונן שינדלר
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.