מאת: עו"ד איתן ליפסקר
לפסק הדין בעניין פלונית נ' פלונית ואח'
בנות זוג הביאו לעולם זוג תאומים במשותף עם תורם זרע. לאחר שבנות הזוג נפרדו, עשו היולדת ובעל הזרע יד אחת כנגד בת הזוג, וניסו למנוע ממנה להיפגש עם ילדיה. כשטובת הילדים בראש מעייניו, קבע ביהמ"ש הסדרי ראיה לבת הזוג, אף שאינה האם הביולוגית.
בנות זוג חד מיניות הביאו ילד לעולם באמצעות תורם זרע. ביוני 2011 חבקו השתיים תאומים. בנובמבר2011 חתמו בנות הזוג ביחד עם תורם הזרע על הסכם הורות משותפת, שמטרתו לתת ביטוי להסכמותיהם בכל הנוגע לילדים. בהסכם הוצהר כי שלושתם נחשבים להורי הילדים ובהתאם - בנות הזוג חיו עם הילדים, והאב קיים עמם הסדרי ראיה. יצוין, כי קודם לכן חתמה האם הביולוגית על הסכם הורות, שקיבל תוקף של פסק הדין בידי ביהמ"ש, עם התורם בלבד.
סכסוך שפרץ בין בנות הזוג קטע בבת אחת את האידיליה. לאחר שבת הזוג, שאינה האם הביולוגית, עזבה את הדירה המשותפת, היא נהגה לבקר את הילדים לפי הסדרי ביקור שנקבעו. אלא שלטענתה, שבשלב מסוים עשו היולדת (בת הזוג לשעבר) והאב כל שביכולתם כדי למנוע ממנה להיפגש עמם. משכך, הגישה נגד השניים תביעת הסדרי ראיה לביהמ"ש לענייני משפחה ברמת גן.
הנתבעים טענו, כי הן לפי ההסכם שחתמו ביניהם ואושר כפסק דין והן לפי החוק רק שניהם נחשבים להורי הילדים ולאפוטרופוסים הטבעיים שלהם, ולתובעת אין מעמד משפטי כלפיהם. הם הוסיפו, כי הם אלו שנשאו בנטל הטיפול העיקרי בילדים, כשתפקידה של התובעת, שבחרה לעזוב את הבית, היה שולי ביותר.
לטענתם, מעולם לא התקיימו עם התובעת הסדרי ראיה מסודרים, אלא מפגשים קצרים וארעיים שבהמלצת גורמים טיפוליים צומצמו בהדרגה עד לניתוק מוחלט, ומאז אף חל שיפור במצבם הרגשי של הילדים.
ביהמ"ש הפנה את הצדדים מספר פעמים ליחידת הסיוע לשם קבלת המלצותיה, אך הנתבעים סירבו בכל תוקף לקיים פגישה משותפת עם התובעת.
הורות שווה לכל השלושה
השופט יהורם שקד קבע שמעיון בהסכם ההורות המשותפת, ניתן להיווכח באופן ברור וחד משמעי כי כל הצדדים ראו בהורות של שלושתם כהורות שווה. אמנם ההסכם לא אושר ע"י ביהמ"ש, אך לא ניתן להתעלם מהמשמעות ההצהרתית שבו.
השופט דחה את טענת הנתבעים לפיה גורמים טיפוליים ייעצו להם להפסיק את הקשר שבין התובעת לילדים, וציין כי היא חסרת בסיס ולא נתמכה בראיות כלשהן.
לדברי השופט, המציאות מקדימה את הדין בתחום הזה, והתאמת הדין לכל אותם מצבים חדשים הינו אתגר למחוקק ולביהמ"ש. בכל מקרה, בתביעות בעניינם של קטינים, יש להכריע בראש ובראשונה לפי עיקרון טובת הילד.
השופט התרשם מהתובעת כאמא אוהבת ודואגת, אשר חיה את כאבה ואת כאבם של הילדים גם יחד, נוכח התחושה שהנתבעים פועלים בכוחות משותפים לסילוקה מחייהם.
משכך, קבע השופט שיש לאפשר לתובעת להיפגש עם ילדיה. בשל סירובם העיקש של הנתבעים להיפגש עם התובעת ביחידת הסיוע, נאלץ השופט לקבוע הסדרי ראיה בין התובעת לבין הילדים, מבלי לתאם עמם דבר. כך נקבע שהתובעת תיפגש עם ילדיה פעמיים בשבוע ובסופי שבוע לסירוגין. לא נפסקו הוצאות.
יציקת תוכן למושג "טובת הילד" צריכה להיעשות גם מנקודת מבטו של הילד עצמו, ועל כן כאשר מציאות החיים הייתה קשר משמעותי בין התובעת לילדיה, הרי שבשלב זה טובתם מחייבת שמירת הקשר. מדובר בגישה נכונה, בוודאי כאשר עסקינן בסעד זמני ובמניעת שינוי שלילי בחיי הילדים, אך יהיה צורך לאזנה בהמשך באמצעות בדיקה מקיפה של טובת הקטינים.
לפסק הדין בעניין פלונית נ' פלונית ואח'
* עו"ד איתן ליפסקר עוסק בדיני משפחה.
**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
למדור: דיני משפחה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.