לפסק הדין בעניין ר.נ.ה. נ' מדינת ישראל
בימ"ש השלום בחיפה קבע שהמדינה תפצה יבואנית לאחר שמטען צימוקים המתין לשחרורו מנמל אשדוד במשך שנתיים וחצי. מסתבר שכשאין נוהל, הרשויות מעדיפות לטרטר את האזרחים במקום לקבוע תקנות.
יבואנית מזון ייבאה לארץ ביחד עם יבואן נוסף צימוקים מאמריקה, באישור משרד הבריאות. המטען הגיע לנמל אשדוד באמצע חודש פברואר 2010 וכלל כ-20 אלף ק"ג צימוקים, ארוזים ב-1,400 קרטונים. טרם שחרור הצימוקים מהמכס, רכשה החברה את חלקו של היבואן הנוסף במטען ופעלה לשחרורו על שמה בלבד.
משהציגה היבואנית את כל האישורים הדרושים בפני משרד הבריאות, ולאחר שנרשם שהבעלות על המטען הועברה אליה, ניתן למטען אישור שחרור. המטען הועבר לאחסון עד תשלום המכס ושחרורו בפועל, וכמה ימים לאחר מכן שוחררה מחציתו - 700 קרטונים - ללא בעיות.
מספר ימים לאחר מכן ביקשה היבואנית לשחרר את מחצית המטען הנותרת, אך המכס דרש ממנה אישורים חדשים, שכן הסתבר כי העברת הבעלות עוררה בעיות ברשומות. היבואנית טענה שהדרישה מהווה חריגה מהנוהל, שכן המכס כבר אישר את העברת הבעלות. למרות זאת פנתה למשרד הבריאות וביקשה לקבל אישור נוסף, בהתאם לבקשת המכס.
הצימוקים יחכו
מרגע זה החלה מסכת טרטורים בת כשנתיים וחצי, במהלכן משרד הבריאות והמכס הטילו את האחריות זה על זה, כשהם מסרבים להנפיק ליבואנית אישורים חדשים ולשחרר את המטען על סמך האישורים הקיימים.
כל פניותיה של היבואנית בבקשה לדעת מהם המסמכים החסרים או אילו תיקונים יש לבצע במסמכים הקיימים לא נענו. בתביעה שהגישה נגד המדינה בבית משפט השלום בחיפה, טענה שהתנהלותם הרשלנית של משרד הבריאות והמכס גרמו לה לנזקים כספיים של כ- 200 אלף שקל, ובכללם ירידת ערך הסחורה, עלות אחסנתה ועגמת נפש.
המדינה טענה, כי התובעת לא עמדה בדרישה להמציא את האישורים הנדרשים וגם לא הסכימה להצעה לשחרר את הסחורה על שם היבואן הנוסף, בהתאם לאישור שכבר ניתן, ולכן אינה זכאית לפיצוי. הפעולות שנעשו על ידי המכס ומשרד הבריאות, הוסיפה המדינה, בוצעו בשיקול דעת ובתום לב, מה גם שהתובעת כלל לא הוכיחה שהיא הבעלים של המטען.
הליך שאינו מצוי בנוהל
השופט יואב פרידמן קבע, כי ההסתמכות על כך שהצימוקים ישוחררו חייבה את המדינה להתאמץ מעט, לשתף פעולה באופן אקטיבי ולסייע לתובעת לשחרר את המטען, במקום לטרטרה בין משרד הבריאות למכס.
במהלך הדיון הודו הנתבעות כי שחרור סחורה במצב של החלפת בעלים אינו מצוי בנוהל ושאמנם היו חלופות אפשריות לשחרור הסחורה, אלא שלא המכס ולא משרד הבריאות פירטו אותן כנדרש בזמן אמת. לו עשו כן, קבע השופט, סביר שניתן היה למנוע הנזק ולשחרר הסחורה.
סירובה של התובעת להצעת הנתבעות לשחרור הסחורה על שם היבואן הנוסף לא עומד לרעתה, הוסיף השופט, שכן יתכן שהדבר נבע מסיבות מיסוי לגיטימיות.
לאור האמור, קיבל השופט את טענת התובעת להתרשלות המדינה לעניין הבהרת הדרישות מהתובעת בדרך לשחרור הצימוקים, התרשלות שהובילה לירידה בערך הצימוקים, שאוחסנו זמן רב.
אין מקום להקטנת ראש
נפסק, שהתובעת תפוצה בסך 139,818 שקלים בגין עלות הצימוקים שירדה לטמיון ודמי האחסנה עבורם. עוד נפסק לתובעת שכ"ט בגובה 17,700 שקלים וכן החזר הוצאות משפט.
"פסק הדין מבהיר, שרשויות המדינה אינן יכולות לפעול כראות עיניהן והן נדרשות לנהלים ברורים וסבירים", אומר עו"ד יובל קגן, העוסק במשפט המנהלי. עו"ד קגן מזכיר, שאזרח המתמודד מול הרשויות יכול להגיב להתנהלותן בזמן אמת באמצעות הגשת עתירות מתאימות לבתי המשפט וקבלת צווים זמניים.
"כאשר פעולות הרשויות גורמות נזקים כספיים מוכחים", מוסיף עו"ד קגן, "הרי שבתי המשפט לא מהססים לפסוק פיצויים לטובת האזרח ולדחות את 'הקטנת הראש' של הרשויות מכל וכל".
לפסק הדין בעניין ר.נ.ה. נ' מדינת ישראל
למדור: חוקתי ומנהלי
אתר המשפט הישראלי פסקדין
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.