לפסק הדין בעניין בצלם- מרכז המידע הישראלי לזכויות האדם בשטחים נגד הפרקליט הצבאי הראשי
בית המשפט העליון דחה עתירה שהוגשה ע"י 'בצלם' והאגודה לזכויות האזרח, בה התבקש ביהמ"ש לחייב את הפצ"ר להורות על פתיחת חקירת מצ"ח בכל מקרה בו נהרגו אזרחים פלסטינים כתוצאה מפעילות כוחות הביטחון באזור יהודה ושומרון וחבל עזה, וזאת עקב שינוי במדיניות הפצ"ר אשר הביא לכך שהעתירה מוצתה.
בעת הגשת העתירה בשנת 2003 קבעו נהלי צה"ל, כי אמצעי הבירור הראשוני במקרים שבהם נפגעו תושבים פלסטינים כתוצאה מפעילות צה"ל הוא התחקיר המבצעי. לטענת העותרות, מאז תחילת האינתיפאדה השנייה, בספטמבר 2000, ובמשך שבע שנים וחצי, נהרגו על ידי כוחות הביטחון 2,000 אזרחים פלסטינים שלא היו מעורבים בפעילות טרור.
לטענת העותרות, לא ייתכן כי מותם של רבים כ"כ נגרם בכל המקרים, כתוצאה מפעילות של חיילי צה"ל שהייתה כדין, ולכן דרשו כי תיפתח חקירת מצ"ח בנוגע לכל מקרה מוות של פלסטיני במסגרת פעילות צה"ל, למעט במקרים של מעורבות המנוח בפעילות חבלנית עוינת. לטענתן, חקירת האירוע באמצעות תחקיר צבאי פנימי אינה מספקת, בין היתר מאחר והתחקיר מתבצע על ידי חיילים שאינם מומחים לחקירה פלילית ועל ידי החיילים המעורבים בעצמם בפעולה הנחקרת.
בתגובה לעתירה, טען הפצ"ר כי אין מקום להורות על פתיחה אוטומאטית בחקירה בכל מקרה בו נגרם מותו של אזרח פלסטיני, אך במשך הזמן חלו מספר שינויים במדיניות הנוגעת לחקירת מקרים אלו, כאשר בחודש אפריל 2011, הודיע הפצ"ר על שינוי במדיניות החקירות, לפיה ככלל, כל מקרה בו יהרג אזרח מעתה ואילך כתוצאה מפעולה של כוחות צה"ל באיו"ש, יביא לפתיחה מיידית בחקירת מצ"ח, תוך הסתייגות כי במקרים בהם יהיה ברור כי הפעילות במהלכה נהרג האזרח הינה בעלת אופי לחימתי של ממש, ההחלטה האם לפתוח בחקירת מצ"ח תתקבל לאחר שייערך בירור ראשוני של עובדות המקרה באמצעות תחקיר מבצעי, וכי שינוי מדיניות החקירות "קשורה בטבורה למצב הדברים בשטח".
העותרות הביעו שביעות רצון מהשינוי שחל בעמדת הפצ"ר, אך עמדו על קיום העתירה, וזאת בין היתר בטענה כי כריכת השינוי במדיניות עם מצב הדברים בשטח והמציאות הביטחונית מותיר למעשה את הצורך להכריע בשאלה העקרונית.
הנשיאה בייניש דחתה כאמור את העתירה, לאחר שקבעה כי נוכח הודעתו המעדכנת של הפצ"ר, נראה כי גם השאלה העקרונית באה על פתרונה לעת הזו. ביחס לטענות העותרות לגבי הסתמכות החלטת הפצ"ר על תחקיר צבאי, קבעה השופטת כי גם אם יש בכך חסרונות, אין מנוס משימוש בכלי זה, בהיותו הכלי היחידי לבדיקה על-אתר של התנהלות היחידה הצבאית
"אכן, משימה קשה היא ההגנה על אזרחי האויב, כאשר האויב עצמו מסתתר בקרבם, מעמיד אותם בקו האש ומסכן את שלומם. ארגוני הטרור אינם מצייתים לדין הבינלאומי ואינם עומדים בדרישותיו הבסיסיות ביותר, ובין היתר הם מטשטשים בכוונת מכוון את ההבחנה בין לוחמים לאזרחים. עם זאת, הקושי שיוצרות הנסיבות ושיוצרים גורמי הטרור אינו מפחית מחובתו של צה"ל להבחין ביניהם לבין אזרחים פלסטינים שאינם מעורבים בלחימה, ולפעול כך שככל הנדרש והאפשרי יפגע רק בראשונים, ויגן על האחרונים מפגיעה שאינה הכרחית" כתבה הנשיאה, ופסקה כי בהתחשב בקבלת העקרון בדבר חובת החקירה במקרי מוות של אזרח שאינו מעורב בפעילות טרור כתוצאה מפעילות כוחות הביטחון, הרי שהעתירה מוצתה.
לפסק הדין בעניין בצלם- מרכז המידע הישראלי לזכויות האדם בשטחים נגד הפרקליט הצבאי הראשי
למדור: חוקתי ומנהלי
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.