לפסק הדין בעניין מדינת ישראל נ' שמש ואח'
בדיון נוסף קבע ביהמ"ש העליון בדעת רוב, כי הודעות שנגבו מעובדי רכבת ישראל במסגרת חקירות פנימיות שערכה, אינן חסויות בשלב החקירה המשטרתית, ובכך הפך את ההלכה הקודמת בעניין זה.
בשנת 2005 אירעו שתי תאונות דרכים קשות בהן היו מעורבות רכבות, ובעטיין נהרגו שמונה בני אדם ורבים אחרים נפצעו. לפיכך, פתחה המשטרה בחקירה פלילית, כשבד בבד מינתה רכבת ישראל ועדות חקירה פנימיות, שבמסגרתן גבתה עדויות מעובדיה, אולם כשהמשטרה ביקשה לחשוף את ההודעות שנגבו מעובדי הרכבת, העובדים התנגדו, בטענה שהובטח להם חסיון. ביהמ"ש לענייני תעבורה קיבל את בקשת המשטרה, וערעורים שהוגשו על החלטה זו הגיעו בסופו של דבר לפתחו של ביהמ"ש העליון, אשר קבע כי הפרוטוקולים חסויים ולא יועברו למשטרה, זאת בין היתר מכח זכות העובדים להליך הוגן. על קביעה זו הגישה המדינה בקשה לדיון נוסף.
המדינה טענה, בין היתר, כי אין הצדקה להטיל על ההודעות חסיון בשלב החקירה המשטרתית, משום שהטלתו תמנע ממנה לאסוף ראיות, ובכך ייפגע אינטרס חשיפת האמת והלחימה בפשע.
הנשיאה בייניש קיבלה את עמדת המדינה יחד עם השופטים נאור, ארבל, ריבלין וא' א' לוי. נקבע, כי שיקול הדעת אם לפסול ראיה מסור לביהמ"ש אשר דן בהליך העיקרי, בשלב שלאחר הגשת כתב האישום, ולא ניתן לדון בקבילות הראייה בשלב החקירה, ולפיכך לא ניתן לקבוע אם ההודעות שנגבו מהעובדים חסויות, בשלב שטרם הגשת כתב האישום.
ככלל, נקבע, כי ראיה שהושגה שלא כדין תיפסל רק כשקבלתה עלולה לגרום לפגיעה מהותית בזכות החוקתית להליך הוגן, כשהרציונאל העומד בבסיס הפסילה, הינו מניעת פגיעה עתידית בזכות חשובה זו, ומכיוון שכך, מן הראוי כי הדיון בקבילות ראיה שהושגה שלא כדין יתבצע בפני ביהמ"ש העיקרי, אשר התמונה כולה פרושה בפניו, והוא יכול לבחון היטב את חומרת הפגמים הנטענים באופן השגת הראיה, באמצעות ביצוע איזון מורכב בין האינטרסים הנוגדים ובהם חקר האמת מול זכויות הנאשם.
"דוקטרינת הפסילה הפסיקתית נועדה להגן על הגינותו וטוהרו של ההליך המתנהל בבית המשפט ולא למנוע מראש את שימוש המשטרה בראיות שאינן קבילות במשפט, במהלך חקירתה ולצרכי החקירה. לפיכך, אם אמנם ראיה מסוימת הושגה שלא כדין ובאופן הגורם לפגיעה בזכותו של הנאשם להליך הוגן, תיפסל אותה ראיה על ידי בית המשפט שידון במשפטו של הנאשם. אולם, עצם העובדה שמידע מסוים לא יהיה קביל בסופו של יום בהליך המשפטי אינה מונעת, כשלעצמה, את השימוש באותו מידע על ידי המשטרה במהלך חקירתה. " כתבה הנשיאה.
עם זאת, ציינה הנשיאה, כי מתן האפשרות למשטרה לעיין בחומרי החקירות הפנימיות אינו מחייב את התביעה להגיש את הראיות הללו לבית המשפט, שכן מצופה מממנה שתסנן את הראיות שהושגו בדרך לא חוקית טרם הגשת כתב האישום, וזאת נוכח חובתה להשתמש בראיות שבידיה בתום לב ובהגינות, ולשמור על זכותו של הנאשם להליך הוגן.
בנוסף נקבע, כי משלא מדובר במקרה חריג וקיצוני, אין כל הצדקה להטיל חסיון הלכתי על פרוטוקולים של וועדות חקירה פנימיות ברכבת ישראל.
"אין מקום להכיר במקרה שלפנינו בחיסיון הלכתי על הפרוטוקולים של ועדות החקירה הפנימיות ברכבת, ובכלל זה על הודעות העובדים בפני הוועדות. אכן, האינטרס הציבורי שבבירור האמת ובהטלת האחריות על האחראים לתאונות רכבת אינו פחות מהאינטרס הציבורי שבקיום דיון חופשי ופתוח במסגרת ועדות החקירה הפנימיות ברכבת. לפיכך, אין הצדקה בנסיבות העניין להכיר בחסיון המבוקש על ידי המשיבים ולמנוע את העברתן של הודעות אלה למשטרה במסגרת חקירתה. בהקשר זה יצוין כי לבירור האמת אודות הגורמים להתרחשות התאונות במסגרת החקירה המשטרתית ישנה תועלת לא רק במובן העונשי אלא גם במובן החינוכי-הרתעתי בכל הנוגע למניעת תאונות רכבת עתידיות. עם זאת אין לי אלא לשוב ולהבהיר כי אין בגישה האמורה, המחייבת חשיפת החומר לצרכי חקירה, כדי להכריע בשאלת קבילותן של ההודעות שנמסרו במהלך החקירה הפנימית שניהלה הרכבת.".
לפיכך נפסק, בניגוד לדעתם החולקת של השופטים רובינשטיין ודנציגר, כי על הרכבת להעביר למשטרה את ההודעות שנגבו מהעובדים כאמור .
לפסק הדין בעניין מדינת ישראל נ' שמש ואח'
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.