העליון אישר: גבר שפלש לדירה בת"א - אינו בעליה

האיש סיפר שרכש את הנכס ב-52 אלף דולר, ושגייס את הסכום בין שישי למוצ"ש - חרף היותו שומר שבת. הוא הפסיד בשתי ערכאות: "הסכם המכר זויף"

העליון אישרר לאחרונה פסק דין של המחוזי בתל אביב, הקובע שגבר שפלש לדירה בתל אביב אינו בעליה, ולכן עליו לצאת ממנה. הנשיא יצחק עמית והשופטים דוד מינץ וגילה כנפי-שטייניץ נמנעו מלהתערב בהחלטת קודמתם לאמץ חוות דעת מקצועית, שלפיה הסכם המכר זויף. זאת, לצד תמיהות נוספות ביחס לגרסת הפולש, שומר שבת, כי גייס את הסכום לרכישת הנכס בין שישי למוצ"ש.

במוקד ההליכים: דירה ברחוב חיל השריון שבתל אביב, אותה ירשה המשיבה מאביה המנוח. בשלב מסוים גילתה האישה - הגרה בארצות הברית - באמצעות חוקר פרטי, כי המערער פלש לנכס ונוהג בו מנהג בעלים. מכאן התביעה שהגישה למחוזי, להצהרה עליה כבעלי הדירה וסילוקו משם. הפולש טען להגנתו שרכש את הדירה על-פי הסכם מכר מספטמבר 2011, תמורת 52 אלף דולר.

במסגרת ההליך במחוזי מונתה מומחית לגרפולוגיה, שמסקנתה הייתה חד-משמית: חתימת המשיבה על הסכם המכר זויפה, ללא צל של ספק. בפברואר האחרון ניתן פסק הדין הקובע, על סמך חוות-הדעת, שההסכם נעדר תוקף משפטי, שיורשת הדירה היא בעליה וכי על הפולש לצאת מהנכס תוך חודשיים, תוך תשלום הוצאות ושכ"ט עו"ד לאישה בסך 120 אלף שקל.

הפולש סירב לוותר והגיש ערעור לעליון, בטענה ש"לא די שהדירה בה התגורר מזה עשרות שנים נלקחה ממנו" - הוא אף חויב בהוצאות משפט גבוהות מאד, ויש להפחיתן. המערער, שסיפר כי קיים את פסק הדין ויצא מהדירה בתחילת אפריל, אף תקף את קביעת המחוזי לפיה עדותו מלאת סתירות ואינה אמינה.

יורשת הדירה טענה מנגד שלא מדובר במקרה חריג המצדיק התערבות של ערכאת הערעור, בפרט בהוצאות המשפט, ולכן על הערעור להידחות.

"נאלצתי להשתלט"

ואכן, זו אף הייתה מסקנת שופטי העליון. הם לא מצאו לנכון להתערב בהחלטת קודמתם לאמץ את חוות הדעת הגרפולוגית, בהיותה מקיפה, מקצועית ומנומקת. לכך התווספו אינדיקציות נוספות המלמדות שהחוזה אינו אותנטי, כמו טעויות בשם נעוריה של המוכרת הנטענת, ובמקום מגוריה בארצות הברית.

"לכך יש להוסיף", כתבו השופטים, "את התמיהות הרבות שעלו מעדותו של המערער לגבי מועד חתימת ההסכם, ותשלום התמורה בסך 52 אלף דולר במזומן - סכום שאותו גייס, לטענתו, בין יום שישי למוצאי שבת (שני הצדדים שומרי שבת). כל אלה מחזקים את הטענה כי הסכם המכר איננו אותנטי".

השופטים ציינו, בתוך כך, שהפולש לא הצליח לספק הסבר המניח את הדעת לגבי האופן שבו הדירה הגיעה לידיו מלכתחילה. בפסק הדין שצוין שלגרסתו, "השתלט על הנכס בעל כורחו" כבר ב-2002, לטענתו מאחר שחשש שיהפוך למאורת סמים.

בסופו של יום קבעו השופטים כי המקרה שלפניהם אינו חריג דיו באופן המצדיק את התערבותם, ולכן הם מורים על דחיית הערעור ללא חיוב הפולש בהוצאות, וזאת לפנים משורת הדין על רקע ההוצאות הגבוהות שכבר נפסקו לחובתו במחוזי.

• ב"כ המשיבה: עו"ד קובי קמחי
• המערער לא היה מיוצג

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.