התאונה הקשה התרחשה ב-2004. בית המשפט המחוזי חייב באחרונה את מבטחת המשאית "הפניקס" לשפות את הביטוח הלאומי על התגמולים שהוא משלם לנפגע בסך של מעל מיליון שקל.
באוגוסט 2004 הועסקו מספר פועלים באתר בנייה בנהריה. הם נדרשו לבצע חיפוי אבן למבנה ולצורך כך עמדו בתוך סל שהורם על ידי מנוף של משאית לגובה הנדרש.
כשהגיעו הפועלים לנקודת החיפוי הרביעית והורמו לגובה של כ-10 מטר, נשמט הסל והם נפלו ונפצעו באורח בינוני. לאחד הפועלים נקבעה נכות של 54% לצמיתות והביטוח הלאומי משלם לו תגמולים בשיעור של מעל מיליון שקל.
לפני כשש שנים הגיש הביטוח הלאומי תביעת שיפוי נגד מבטחת המשאית "הפניקס" בה דרש החזר של 80% מהתגמולים שהוא משלם לפועל.
בנובמבר 2016 דחה בית משפט השלום בחיפה את התביעה לאחר שקבע שהאירוע לא נכנס תחת ההגדרה הבסיסית שבחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.
בית המשפט קבע שהסיבה היחידה לנפילה הייתה כשל טכני בחיבור בין הסל לבין המנוף. עוד נקבע שבזמן האירוע המשאית הייתה מקובעת לקרקע ולא נעשה בה שימוש למטרות התחבורתיות שלה אלא "שימוש לוואי" להגשמת הייעוד הלא תחבורתי של המשאית ככלי הרמה. בנסיבות אלה פסק בית המשפט שלא מדובר ב"תאונת דרכים".
הביטוח הלאומי מיאן להשלים עם התוצאה וערער לבית המשפט המחוזי בחיפה. בערעור, שהוגש באמצעות עו"ד מיכל פוירשטיין ממשרד עוה"ד יצחק ריינפלד, נטען שההגדרה הבסיסית שבחוק הפיצויים לא מגבילה את השימוש ברכב רק למטרות תחבורתיות וכוללת גם נזק שנגרם כתוצאה מהתנתקות של חלק מהרכב כשהוא "עומד או חונה". בנסיבות אלה, יש להכיר באירוע כתאונת דרכים.
עוד נטען שיש להביא בחשבון את שרשרת הפעולות שקדמה לאירוע שבמהלכן המשאית נעה באתר הבנייה בין מוקדי החיפוי השונים ומילאה את מטרתה התחבורתית.
הביטוח הלאומי הוסיף שהתנתקות הסל היא בגדר הסיכונים הצפויים בפעולת ההרמה של המנוף וייתכן שהכשל בחיבור בין הסל למנוף התרחש כבר בעת ההרמה. זאת, בייחוד לנוכח העובדה שמרגע ההנפה ועד לנפילת הפועלים חלפו 5 דקות בלבד.
הפניקס, שיוצגה על ידי עו"ד שלמה ברקוביץ, תמכה בפסיקת בית משפט השלום וטענה שאין סיבה להתערב בקביעתו שלא מדובר בתאונת דרכים שכן הסיבה היחידה לנפילת הסל הייתה כשל בחיבור הסל לזרוע המנוף. לדבריה, הפסיקה קבעה ביחס לרכב "דו תכליתי" כדוגמת המשאית שנזק שנגרם בשל הגשמת התכלית הלא תעבורתית שלו אינו תאונת דרכים.
שרשרת פעולות רציפות
ואולם בית המשפט המחוזי בחיפה, בהרכב של סגן הנשיא יגאל גריל, והשופטים בטינה טאובר וסארי ג'יוסי, קיבל את הערעור וקבע שמדובר בתאונת דרכים.
השופטים ציינו שהגדרת "שימוש ברכב מנועי" בחוק כוללת גם הינתקות או נפילה מרכב עומד או חונה, שלא תוך כדי טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו.
לדבריהם, מטרתה התחבורתית של המשאית שעליה היה המנוף באה לידי ביטוי כשעברה מנקודת חיפוי אחת לשנייה, כשבכל נקודה נעשה בה שימוש דרך הרמת הסל והעובדים שעליו באמצעות המנוף והורדתם בסיום העבודה.
השופטים הדגישו ש"מדובר בשרשרת פעולות רציפות" שהתקיימו לפני ההתנתקות ומאחר שבפעולות אלה באה לידי ביטוי המטרה התחבורתית של המשאית – חלה ההגדרה הבסיסית של "תאונת דרכים" על התאונה.
השופטים החזירו את התיק לבית משפט השלום כדי שיקבע את גובה השיפוי שתשלם הפניקס לביטוח הלאומי וחייבו אותה בנוסף בהוצאות של 20,000 שקל.
לקריאת פסק הדין
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין