אדם הגיש התנגדות לקיום צוואת אביו בטענה כי במועד עריכתה היה דמנטי. בית המשפט קיבל את עמדת המומחה כי האבחנה לא פוסלת את כשרות האב שכן יש חשיבות גבוהה יותר לעדויות על תפקודו התקין
השופט נמרוד פלקס דחה לאחרונה התנגדות שהגיש אדם לקיום צוואת אביו מ-2014. בצוואה ביטל האב צוואה קודמת בה הוריש לבן את כל רכושו. הבן טען כי האב היה לא כשיר במועד עריכת הצוואה שכן אובחן כסובל מאלצהיימר והיה אחרי אירוע מוחי. עוד הוא טען להשפעה בלתי הוגנת מצד אחיותיו באמצעות המטפלת הזרה של אביו. השופט התרשם שמצבו הקוגניטיבי של האב אפשר לו לערוך את הצוואה וכי האחיות כלל לא היו בקשר עמו.
האב נפטר ב-2017. שלוש שנים קודם לכן ערך צוואה בפי נוטריון וציווה כי רכושו יחולק על פי הדין. בצוואה נכתב כי היא מבטלת כל צוואה אחרת לרבות הצוואה שערך בשנת 2000 בה הוריש את כל רכושו לבנו (המתנגד).
המתנגד טען כי אביו לא היה כשיר לבצע פעולות משפטיות בעת עריכת הצוואה המאוחרת שכן סבל מאלצהיימר והיה אחרי אירוע מוחי. בנוסף הוא טען להשפעה בלתי הוגנת של אחיותיו על האב באמצעות המטפלת שטיפלה באביו במשך מספר שנים.
לטענתו, אביו היה מבודד ומרוחק מהעולם החיצון והיה התלוי באופן אבסולוטי במטפלת שלו. האחיות יצרו קשר עם המטפלת כשהוא עצמו שהה בחו״ל ושידלו אותה באמצעים פסולים שתשפיע על האב לערוך את הצוואה.
האחיות דחו את הטענות וציינו כי המנוח לא היה מבודד ומנותק אלא עצמאי ולא היה להן קשר עם המטפלת, שכלל לא הכירו.
נטל כבד
סגן נשיא בית המשפט למשפחה בירושלים, השופט נמרוד פלקס, דחה את ההתנגדות.
לבית המשפט הוגשה חוות דעת מומחה שבחן את כלל המידע הרפואי אודות המנוח. הוא קבע בחוות דעתו כי המנוח היה מסוגל לערוך את הצוואה וכתב כי למרות שמצוין ברישומים הרפואיים תהליך הבסיס של מחלת האלצהיימר הדבר אינו נראה לאור הממצאים ונראה שהאבחנה היא דמנציה וסקולרית שבה יכול להיות ייצוב ושיפור וכך כנראה היה המצב אצל המנוח.
המומחה גרס כי לא די באבחנת המנוח כלוקה בדמנציה וסקולרית על מנת לשלול את כושרו לערוך את הצוואה במועד בו נערכה וכי לתיאור תפקודו במהלך הזמן ישנה חשיבות גדולה.
השופט קיבל את מסקנת המומחה והוסיף כי היא נתמכת בראיות נוספות כמו עדות הנוטריון והמטפלת.
באשר לטענת ההשפעה הבלתי הוגנת קבע השופט כי מחומר הראיות עולה שבעת עריכת הצוואה לא היה למנוח קשר הדוק למי מילדיו וככל שהיה לו קשר עקבי ורצוף עם מי מהם היה זה דווקא עם המתנגד.
זאת ועוד, ניכר כי האחיות לא הכירו את המטפלת ולא ידעו על הצוואה אלא לאחר מות האב. בנוסף, אם ניתן היה למצוא בעדויות ראיה כלשהי בדבר השפעה של מישהו על המנוח, היה מדובר בהשפעת המתנגד.
בנסיבות אלה דחה השופט את ההתנגדות וחייב את המתנגד בהוצאות בסך 50,000 שקל.
- שמות ב״כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו״ד חגי שומרון
עוסק/ת ב-
ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין