הדיירת שכרה דירת 5 חדרים וחצי בהרצליה מקשיש בן 94 וביצעה בה על דעת עצמה שיפוץ מסיבי. מאחר שסירב לשלם על השיפוץ, היא פשוט הפסיקה לשלם את דמי השכירות. בית המשפט חייב אותה לפצות את המשכיר על נזקיו.
בית משפט השלום בתל אביב קיבל באחרונה תביעה לפיצויים על הפרת הסכם שכירות שהגיש קשיש בן 94 – בעלים של דירה בהרצליה – נגד שוכרת הדירה, ששיפצה אותה על דעת עצמה וסירבה לשלם עבור שני חודשי שכירות. השופטת יסכה רוטנברג קבעה שהשוכרת שכרה נכס ישן ורעוע אחרי שבדקה אותו כראוי והייתה מודעת למצבו. משכך אסור היה לה לכפות על המשכיר לשאת בהוצאות שיפוץ הנכס מבלי שקיבלה את הסכמתו לכך. על כן נפסק שהשוכרת הפרה את הסכם השכירות והיא תשלם למשכיר 69,190 שקל כולל שכר טרחת עו"ד והוצאות משפט.
בתביעה שהגיש בעל הדירה ביולי 2015, הוא טען כי שנתיים קודם לכן נחתם הסכם שכירות עם הדיירת ובו נקבע שהיא תשכור את הדירה למשך 4 שנים החל מאוגוסט 2013, עם אופציה להארכת החוזה. עוד הוסכם שדמי השכירות בסך 5,500 שקל לחודש, ישולמו כל 3 חודשים.
לגרסת התובע, עם חתימת ההסכם השוכרת מסרה לו 4 שיקים עבור שנת השכירות הראשונה. בעוד ששני השיקים הראשונים נפדו, השיק השלישי לא כובד על ידי הבנק.
התובע שלח לנתבעת מכתב התראה, אך לאחר שזכה להתעלמות מוחלטת הוא פנה אליה בשנית והודיע לה על ביטול הסכם השכירות. משסירבה לפנות את הדירה, הוא הגיש נגדה "תביעה לפינוי מושכר" – הליך משפטי ייעודי ומזורז לפינוי דירה. התביעה הסתיימה בהסדר שבו נקבע כי עליה לעזוב את הדירה עד לתחילת דצמבר 2014 ולשלם את דמי השכירות במלואם עד למועד הפינוי.
התובעת פינתה את הדירה, אך לא שילמה את כל דמי השכירות.
בתביעת נזיקין נפרדת שהגיש בעל הדירה בבית משפט השלום בתל אביב הוא טען שהנתבעת הפרה את ההסכם, לא שילמה את דמי השכירות במועד וביצעה בדירה שינויים מבלי לקבל את הסכמתו לכך. בגין כל אלו הוא דרש פיצויים בסך של 125,440 שקל.
מנגד, הנתבעת טענה כי התובע הוא שהפר את ההסכם בכך שהשכיר לה דירה לא ראויה למגורים. לדבריה המשכיר סרב בשיטתיות לכל בקשותיה לתקן את הליקויים בנכס, והיא נאלצה בעל כורחה לבצע את התיקונים בעצמה. היא טענה עוד שאינה חייבת כסף לתובע שכן דמי השכירות מתקזזים עם הכספים שהשקיעה בשיפוץ הדירה.
ניצלה את חולשתו
השופטת רוטנברג דחתה את גרסת הנתבעת והבהירה שהתרשמה כי הנתבעת תכננה לשכור נכס ישן ורעוע, להשביחו ולהתאימו לרצונותיה – תוך ניצול חולשת התובע ומבלי לבקש את רשותו.
נפסק, כי הנתבעת לא הוכיחה שהדירה לא הייתה ראויה למגורים, ולנוכח העובדה שביקרה בדירה לפני ששכרה אותה, נקבע כי היא הייתה מודעת למצב הדירה והסכימה להתגורר בה "כמו שהיא".
משכך נקבע כי הנתבעת הפרה את ההסכם בכך שכפתה על בעל הדירה שיפוץ ושדרוג של הנכס מבלי לקבל את אישורו, ולא הייתה לה הזכות להמשיך להתגורר בדירה מבלי לשלם את דמי השכירות כאמור.
על כן, הנתבעת חויבה לשלם לתובע 51,640 שקל עבור דמי השכירות שלא שילמה ואובדן דמי שכירות שנגרם לו לאחר פינויה מהדירה, ותישא בהוצאותיו ובשכר טרחת עו"ד בסך 17,550.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד ויקטור מנסור
עוסק/ת ב-
דיני חוזים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין