גיוס הון הוא חלק בלתי נפרד מכל חברת הזנק (סטארט-אפ). כל הליך גיוס כזה כרוך בעריכת הסכם בין היזם לבין המשקיע. למה חשוב לשים לב בטרם החתימה ועל אילו סעיפים לא כדאי לוותר?
מקובל לחשוב שישראל היא מעצמת הייטק עולמית, ״אומת הסטארט אפ״. ואכן, במספר חברות ההזנק לנפש, אנו בהחלט מובילים בעולם. אך כשמגיעים לבחון את שלב המימוש, כלומר, אחוז חברות ההזנק שלא הצליחו לגייס ולו דולר אחד, או שהצליחו לגייס הון ראשוני ונסגרו – מגלים שהתוצאות עגומות וישראל נמצאת הרחק מאחור בהשוואה למדינות מפותחות אחרות. יש גם לא מעט חברות ״בשלות״ עם מחזורים של עשרות מיליוני שקלים, שאמנם הצליחו יפה בשלב גיוס ההון אך תוך שנים בודדות בזבזו את הכסף ונאלצו לסגור את החברה.
בטור זה אסקור בקצרה בעיות בהן אני נתקל בליווי סטארט אפים – החל בגיוס ההון דרך ניהול כספי החברה ועד לעריכת הסכמי ההשקעה.
השקעה בשיווק
חברות הזנק רבות ״שורפות״ את הכסף שגייסו וכתוצאה מכך נשארות בגדר רעיון תיאורטי. במשך שנות עבודתי עם חברות הזנק נתקלתי בלא מעט חברות שהשקיעו את כל הכסף שגייסו לטובת מחקר ופיתוח, תשלום לעשרותמהנדסים, מפתחים, שכר דירה גבוה ופינוקים לעובדים, אך לא טרחו להשקיע ולו דולר אחד בשיווק ובמחשבה כיצד לפרוץ לשווקים גלובליים. ניתן להצביע על חוסר איזון זה כגורם מכריע בכישלון.
יזמים רבים ובעלי חברות הזנק, סבורים שניתן לכבוש בסערה את השווקים הגלובליים, בארצות הברית, המזרח הרחוק ואירופה, ללא השקעה בשיווק. הרבה מהם חושבים שניתן להיכנס לשווקים אלה באמצעות הדוד, או החבר שגרים באותן מדינות.מניסיוני, ברוב המוחלט של המקרים, תרבות הסמוך וה-"יהיה בסדר"לא מוכיחה את עצמה בנקודה זו.
חשוב להבין: אי השקעה משמעותית בשיווק משמעותה ״גזר דין מוות״ לחברת ההזנק.
הגנה על היזם בהסכם ההשקעה
יזמים רבים חושבים שהגיעו למנוחה ולנחלה עם חתימה על הסכם השקעה, אך רבים מהם לא מודעים לסכנות שאורבות להם בהסכם. טרם חתימה על הסכם השקעה, חשוב שהיזם ישים לב למספר נושאים.
דילול מניות היזם
על כל יזם לבחון בכמה אחוזים הוא ״מדולל״, כלומר על כמה מניות של החברה עליו לוותר לטובת המשקיע. בהקשר זה יש לבחון האם הדילול הוא חד פעמי או שאי עמידה באבני דרך מסוימות תגרום לדילול נוסף של מניות היזם.
כך לדוגמא, משקיעים רבים קובעים בהסכמי השקעה שאם תוך פרק זמן מסוים היזם לא מציג התקדמות טכנולוגית במוצר שלו, אז למשקיע תהיה זכות לקבל מניות נוספות של היזם.
העברת הכספים למיזם
בהסכמי השקעה רבים, בין אם מדובר במשקיעים פרטיים, בית השקעות, קרן או פאמילי אופיס, נהוג לקבוע שסכום ההשקעה יועבר בתשלומים וכי העברה של כל תשלום מותנית בתנאים שונים, כמו למשל התקדמות טכנולוגית, עריכת ניסוי קליני מוצלח וכו'.
במקרים אלה יש להגדיר באופן ברור בהסכם בכמה תשלומים יועבר סכום ההשקעה. עוד יש לקבוע האם קיימים תנאים כלשהם להעברת הסכום מצד המשקיע.
ניהול החברה
אחת הנקודות המהותיות בהסכמי ההשקעה, היא זכות בעלי המניות מטעם המשקיע למנות דירקטורים מטעמם לדירקטוריון החברה. יזמים וחברות רבות ״מסתנוורים״ מהכסף, ולא נותנים די תשומת לב לשאלות כגון כמה דירקטורים ימונו מטעם המשקיע, למי יש רוב בדירקטוריון – למשקיע או ליזם, אילו החלטות יש לקבל פה אחד ואילו החלטות ברוב מיוחד (לדוגמא רוב של 75% מהדירקטוריון).
אופן ניהול החברה באמצעות הדירקטוריון ואסיפת בעלי המניות הוא קריטי להצלחה. הרבה חברות נאלצו להפסיק את פעילותן בשל העובדה שהסכם ההשקעה בין המשקיע לחברת ההזנק לא היה טוב דיו ולא נכללו בו למשל מנגנונים של קבלת החלטות בדירקטוריון החברה. חשוב לקבוע בהסכם איך מתקבלות החלטות במקרה של חוסר הסכמה בין הדירקטורים, מה הרוב הדרוש לקבלת החלטות בדירקטוריון וכו'.
עוד מומלץ שיזמים ובעלי חברות יכניסו להסכמי ההשקעה מנגנון שיגן עליהם. לדוגמא, ניתן לקבוע שכל בעל מניות מקורי (היזם או הבעל החברה) יהיה זכאי למנות שני דירקטורים מטעמו, במקום דירקטור אחד לכל בעל מניות מטעם המשקיע, או לקבוע רשימת נושאים בהם נדרשת החלטה פה אחד בדירקטוריון. מנגנון זה, מגן על המיעוט בדירקטוריון (פעמים רבות לאחר הסכם ההשקעה- המיעוט הוא היזם, או בעל החברה המקורי).
מכירת ורכישת מניות
יש לקבוע מנגנון יעיל של מכירת ורכישת מניות והגנה על המיעוט מבין בעלי המניות. אחד המנגנונים להגנה על בעלי מניות מיעוט הוא לקבוע בהסכם ההשקעה שלאחר הזרמת הכסף לחברה ומינוי בעלי מניות מטעם המשקיע, החלטת רוב בעלי המניות שלא לחלק דיבידנדים (רווחים) לבעלי המניות ללא טעמים עסקיים סבירים, תהווה קיפוח של בעלי המניות במיעוט. קיפוח מעין זה מאפשר לבעלי מניות המיעוט להגיש נגד בעלי המניות מטעם המשקיע תביעה לקבלת פיצוי בבית המשפט.
מנגנון נוסף הוא לקבוע שכל בעל מניות שרוצה למכור את המניות שלו, חייב להציע אותן תחילה לבעל המניות האחר בחברה. ישנם כמובן מנגנונים נוספים שתקצר היריעה מלפרט בטור זה.
לסיכום, מומלץ לכל יזם ולכל חברת הזנק להבין את הסיכונים בהסכם ההשקעה ולהתאים את ההסכם שנחתם מול המשקיע לצרכים הייחודיים של החברה.
* עו״ד גל וולקוביץ עוסק במשפט מסחרי. מלווה חברות הזנק ומסייע להן בגיוס הון ובכניסה לשווקים גלובאליים.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין