בני הזוג חתמו על הסכם ממון כשהיו ידועים בציבור. לימים הם התחתנו, הסתכסכו ופתחו בהליכי גירושין. במסגרת זו נדרש בית הדין הרבני להכריע האם ההסכם הישן תקף אף שלא אושר בפני ערכאה שיפוטית.
בפסק דין שאושר לפרסום לאחרונה, בית הדין הרבני בירושלים קבע כי הסכם ממון שנחתם בין ידועים בציבור תקף, אפילו שלא אושר בערכאה שיפוטית כמצוות חוק יחסי ממון. כך נוצר מצב, שהאישה תקבל על חלקה בבית המשותף רק 100 אלף דולר בהתאם לערכו בתקופת ההסכם (94'), למרות העלייה המשמעותית בשוויו.
בני הזוג הכירו ב-1988, וכ-5 שנים לאחר מכן רכשו בית בירושלים. ב-94' הם ערכו ביניהם חוזה שזכה לכותרת "הסכם ממון" – אך לא דאגו לאשרו בבית המשפט למשפחה או בפני נוטריון – כפי שמורה חוק יחסי ממון. בהסכם נקבע כי במקרה של פרידה בני הזוג ימכרו את הבית, והאישה תקבל על זכויותיה – 100 אלף דולר. סכום שבאותה תקופה שיקף כנראה מחצית משוויו.
בשנת 2000 החליטו בני הזוג למסד את היחסים ונישאו ברבנות. בחלוף 17 שנים יחסיהם עלו על שרטון והם פתחו בהליכי גירושין, אך נותרה ביניהם מחלוקת באשר לחלוקת הבית ותוקפו של "הסכם הממון". בגין מחלוקות אלו תבע האיש את זכויותיו בבית הדין הרבני.
האישה טענה כי הסכם הממון שנערך ביניהם אינו תקף משום שלא אושר כחוק, ולכן היא זכאית לקבל הרבה יותר כסף עבור חלקה בבית המשותף מכפי שנקבע בהסכם.
מנגד, האיש טען כי ההסכם דווקא תקף. לטענתו, בניגוד לזוגות נשואים, ידועים בציבור לא חייבים לקבל אישור מבית המשפט על הסכמי ממון. לפיכך, ההסכם תקף וכך גם שווי חלקה של אשתו.
סתם חוזה
אב בית הדין, הרב יוסף גולדברג הסביר כי מטרת הדרישה לאשר הסכמי ממון בפני ערכאה שיפוטית היא למנוע מצב שבו אחד הצדדים חותם על ההסכם עקב יחסי כוחות לא שוויוניים או לחצים של הצד השני.
במקרה הנוכחי, הדיין סבר שהאישה לא הייתה שרויה תחת לחץ כשחתמה על ההסכם, שכן בני הזוג נישאו ברבנות שנים לאחר עריכתו, והיא לא ביקשה לבטלו בשום שלב.
הדיין אף הסכים עם טענת האיש כי החוק מתייחס לזוגות נשואים, תוך שתיאר בקצרה את השתלשלות הפסיקה הישראלית בנושא משנות ה-80 ועד היום. הוא הדגיש כי ההחלטה האחרונה שניתנה בעליון בעניין זה קבעה במפורש כי החוק אינו חל על ידועים בציבור.
לפיכך נקבע כי "ההסכם הממוני" שנחתם כשבני הזוג עדיין היו ידועים בציבור – תקף כמו כל חוזה רגיל, אף שבשלב מסוים הם בחרו להינשא.
הדיינים הרב דוד בירדוגו והרב מרדכי רלב"ג הסכימו עם הרב גולדברג, ובנסיבות אלה נפסק כי האישה זכאית ל-100 אלף דולר בלבד בעבור חלקה בבית, בדיוק כפי שנקבע בהסכם הממון, ועל אף שערך הקרקע כיום גבוה הרבה יותר.
- ב"כ התובע: עו"ד לענייני משפחה, יהלי כהנוב; עו"ד מיכאל קורינלדי
- ב"כ הנתבעת: עו"ד מנדלה פרידמן; עו"ד רון וינשטוק
עו"ד שוקרי פקס
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין