לפסק הדין בעניין יהודה אברג'יל נגד בית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי ואח'
אדם שהסוסה שבבעלותו נפטרה כאשר ניסתה להתרומם על רגליה בסיום ניתוח בהול בבטנה, הגיש תביעת רשלנות ע"ס 170,000 ש"ח נגד ביה"ח. בימ"ש השלום בת"א דחה את התביעה בקובעו כי ביה"ח נהג בהתאם לפרקטיקה המקובלת.
אחת מהסוסות של בעל אורווה סבלה ממחלה בשם 'למיניטיס', המתבטאת בעודף חלבון ובהתקפים כרוניים, והובהלה לבית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי בשל כאבים באזור הבטן, כשהיא בחודש העשירי להריונה.
על מנת להציל את החייה, החליט בית החולים לבצע בה ניתוח בהרדמה כללית, אלא שבחדר ההתאוששות, ניסתה הסוסה להתרומם על רגליה בכוחות עצמה, ושברה את עצם רגלה השמאלית. לטענת הווטרינארים, השבר המסובך שנגרם לה כמעט לא ניתן לאיחוי, ולפיכך הציעו לבעל הסוסה לנתח את הסוסה בניתוח קיסרי על מנת לחלץ את הסייח, ולאחר מכן להרדים אותה בהמתת חסד, ולאחר שהביע הסכמתו, הפרוצדורה בוצעה.
בתביעה רשלנות שהגיש בעל הסוסה נגד בית החולים ו'מגדל' המבטחת שלו, טען כי הצוות הווטרינרי נהג ברשלנות במהלך ההתאוששות של סוסתו, ובכך גרם למותה, וביקש פיצוי של 170,000 שקל.
לטענתו, לאחר שהועברה הסוסה לחדר ההתאוששות, היא נעזבה על ידי מרבית הצוות, ונותרה לבדה עם וטרינר צעיר וחסר ניסיון, שכלל לא השתתף בניתוח, ואף סירב לקבל את העזרה שהציע לו יחד עם בנו, ואסר עליהם להיכנס לחדר.
ביה"ח טען מנגד, כי הצוות לא התרשל וטיפל בסוסה בדרך ראויה וסבירה, וכי מותה נגרם עקב מחלתה ומצבה הקשה לפני הניתוח. כמו כן, הודה ביה"ח כי צוות המנתחים יצא מחדר הניתוח בסיומו, אך עם זאת טען, כי הסוסה נותרה בהשגחת ווטרינר מרדים, שבניגוד לטענת התובע, נכח בניתוח והינו בעל ניסיון רב בניתוח סוסים, ובכל מקרה ווטרינאריים נוספים ומתמחים נכחו בקרבה מיידית לסוסה.
לעניין נוכחות בעל הסוסה ובנו נטען, כי דווקא מעורבותם הרגשית וסירובם לעזוב את חדר ההתאוששות השפיע לרעה על תהליך ההחלמה.
השופטת יעל הניג דחתה את התביעה כאמור.
נקבע, כי במצב הלחץ וההתרגשות בו היו נתונים התובע ובנו, ספק אם היו יכולים להבחין בזהות הווטרינר שנותר עם הסוסה במהלך ההתאוששות, ולדעת אם נכח בחדר הניתוח או אם לאו, ולפיכך יש לקבל את טענת ביה"ח כי הווטרינר שהשגיח על הסוסה בחדר ההתאוששות, היה הווטרינר המרדים שהיה נוכח בניתוח.
בנוסף נקבע, כי נוכחות התובע ובניו לא הייתה מועילה למצב הסוסה, ומשכך אין כל השלכה לסירוב הצוות הרפואי לקבל מהם עזרה, ויתרה מכך, גם רופאים נוספים לא יכלו לסייע לסוסה, שמעדה בעת ניסיון התרוממות, שברה את רגלה, ובכך נגזרה עליה המתת החסד.
חולשתה, קשיי התאוששותה ומשקלה, הוסיפה השופטת, היו הגורמים המרכזיים בתהליך שהביא לתוצאה הפטאלית. לבסוף נפסק, כי התובע לא הוכיח כי ביה"ח סטה מהפרקטיקה הרפואית המקובלת ולפיכך ביה"ח לא התרשל בטיפול בסוסה.
- ב"כ התובע: עו"ד סמוגורה
- ב"כ הנתבעים: עו"ד דביר
לפסק הדין בעניין יהודה אברג'יל נגד בית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי ואח'
למדור: רפואה ומשפט
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.