לפסק הדין בעניין שתווי מוחמד ואח' נ' פרופ היס יהודה ואח'
שרשרת כשלים הובילה לכך שחולדות כרסמו את פניו של ילד מת במכון לרפואה משפטית באבו כביר. ההורים תבעו את המכון ומנהלו, פרופ' יהודה היס. המכון, מצידו, טען שהאחריות מוטלת על חברת האמבולנס וחברת השמירה ששכר. מי ישלם את הפיצויים?
באפריל 2004 נהרג ילד בן 12 מפגיעת משאית. גופתו הועברה באמבולנס למכון המשפטי באבו כביר. בטרם הוכנסה למכון, ביצע נהג האמבולנס חתך קטן בשק בו הובלה הגופה, והצמיד למנוח תג זיהוי. במכון עצמו, הגופה נשמרה בחדר המקררים ולא בתאי הקירור.
בבוקר שלמחרת, עת נותחה הגופה ע"י פרופ' יהודה היס, נמצאו על פניה פצעים ונשיכות של מכרסמים, ככל הנראה חולדות. על מנת להסתיר את הפצעים, כיסו אנשי המכון את פני הגופה באיפור ולא הודיעו למשפחה דבר. אלא שבטקס קבורת הגופה, חשפו בני המשפחה את פניה והזוועות נגלו לעיניהם.
בעקבות תלונה שהגישו הורי המנוח, הקים משרד הבריאות וועדת החקירה, שקבעה ברמת סבירות גבוהה שהגופה הושחתה בידי מכרסם, שנכנס דרך החתך שביצע נהג האמבולנס בשק. על פי ממצאי הוועדה, צוות המכון היה מודע לבעיית המכרסמים ואף ביצע הדברות למיגורן.
בעקבות הממצאים, עתרו הורי המנוח לבית משפט השלום בתל אביב, כנגד המכון ופרופ' היס עצמו, בתביעה לפיצוי נזיקי. המכון העביר את האשמה הלאה, והגיש הודעות צד שלישי כנגד חברת האמבולנסים וחברת השמירה עמן התקשר בהסכמים קבלניים.
המכון טען כי חברת האמבולנסים הפרה את התחייבותה על פי ההסכם, להכניס את הגופות לתאי קירור, וכי הנהג עצמו התרשל בביצוע החתך בשק. עוד טען, כי השומר מטעם חברת השמירה הפר את חובתו לוודא שנהג האמבולנס מכניס את הגופה לתא קירור.
חברת האמבולנסים טענה להגנתה, שהנהג חתך את השק בשל החשש ממראה הגופה. עוד נטען, כי השומר הנחה את הנהג להשאיר את הגופה בחדר המקררים, שכן התאים היו בתפוסה מלאה.
בחברת השמירה טענו, שנהלי המכון כוללים הוראות פעולה במקרה של תפוסת תאים מלאה. השומר עצמו, טען כי מי שהנחה אותו להניח את הגופה בחדר המקררים היו עובדי המכון.
המדינה מתנערת מאחריות על הנעשה במכון
השופטת יעל הניג קיבלה את התביעה כנגד המדינה ודחתה את הודעות הצדדים השלישיים.
השופטת הצביעה על כך שלמעשה, באמצעות ההתקשרות עם החברות הקבלניות, הסתלקה המדינה מפיקוח על קבלת הגופות והטיפול בהן בשעות הלילה. בשעות אלה, הטיפול בגופות למעשה נתון בידי הקבלניות, כלומר, בידי נהג ושומר בלבד, שאינם אנשי מקצוע.
בניגוד לעמדת המדינה, קבעה השופטת, ההתקשרות עם החברות הקבלניות אינה מחסנת אותה מפני אחריות כלפי הנעשה במקום בשעות הלילה. חברת האמבולנסים וחברת השמירה לא התרשלו בתפקידן, קבעה השופטת, אלא פעלו לפי הוראות המדינה ועובדי מכון כפי שהופיעו בהסכמים עמן.
משכך, המדינה היא היחידה שאחראית לנזקי התובעים, אשר סבלם והזעזוע ממות בנם הוגברו לנוכח התנהלות המכון.
על כן, חויבה המדינה לפצות את הורי המנוח ב- 150 אלף שקל בגין פגיעה בכבוד המת וברגשות, ובנוסף לשאת בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 33 אלף שקל.
כמו כן, חויבה המדינה לשאת בהוצאות חברות האמבולנס והשמירה בסך של 10,000 שקל.
פיצוי נמוך מדי
לדעתו של עו"ד טל זהבי, העוסק בדיני נזיקין, בית המשפט ניתח בצורה מקיפה ומעמיקה את אחריות הצדדים - ובכללם המדינה - בתיק זה, ואולם הפיצוי שנפסק הינו נמוך ביותר. "תיאור המקרה מזעזע, וזאת בלשון עדינה. הגיע העת כי בתי המשפט יפסקו סכומים הולמים על התרשלות חסרת רגישות כגון זו, סכומים שייגרמו למדינה ולעובדיה להפנים את ערך כבוד האדם גם לאחר מותו", אומר עו"ד זהבי ומוסיף, שייתכן ויש מקום לתת לבית המשפט המחוזי לבחון מחדש את הסכום שנפסק.
לפסק הדין בעניין שתווי מוחמד ואח' נ' פרופ היס יהודה ואח'
למדור: נזיקין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.