רוכשת חנות באשדוד ביטלה שיק אחד שמסרה בטעות למוכרת. אלא שהמוכרת מיהרה ללשכת ההוצאה לפועל בטענה שמדובר בפיצוי שהגיע לה על הפרת ההסכם. כשהמחלוקת הגיעה לבית המשפט הוא העדיף חד-משמעית את גרסת המוכרת.
בית משפט השלום באשקלון הורה לאחרונה על סגירת תיק הוצאה לפועל שנפתח לגביית המחאה של 70 אלף שקל שבוטלה על-ידי רוכשת של חנות באשדוד. המוכרת – שפתחה את התיק – טענה כי ההמחאה הייתה אמורה לפצות אותה על הפרת הסכם המכר, אולם הרוכשת הכחישה את ההפרה וטענה כי ביטלה את ההמחאה לאחר שגילתה ששילמה ביתר על העסקה. השופטת אורית חדד העדיפה את גרסתה ופסקה לטובתה הוצאות של 9,000 שקל.
הסכסוך התגלע סביב עסקה לרכישת חנות בבניין "בר סנטר" באשדוד. המוכרת, חברת הסעדה ואירועים, מכרה אותה בינואר 2014 לחברת מיזוג אוויר תמורת כ-2.7 מיליון שקל, ולפני כשנה וחצי פתחה נגדה תיק הוצאה לפועל בעקבות ביטול המחאה של 70,000 שקל.
הרוכשת, שטענה כי ההמחאה בוטלה כדין, התנגדה למימושה, וכך הועבר התיק להכרעתו של בית משפט השלום תוך עיכוב ההליכים בהוצאה לפועל.
בבית המשפט הפכה המוכרת לתובעת. שם היא טענה כי מדובר בתשלום עבור פיצוי מוסכם עקב הפרת חוזה מצד הרוכשת-הנתבעת, שאיחרה במסירת התשלומים ביותר מחצי שנה.
אבל הרוכשת טענה כי היא העבירה את כל התשלומים בזמן והכחישה כל סיכום לתשלום פיצוי על הפרה כלשהי. לפי מה שהיא טענה, מדובר בהמחאה שנמסרה כחלק מתשלומי הרכישה ובוטלה לאחר שהסתבר שהעבירה כ-80 אלף שקל יותר ממה שהייתה אמורה לתת.
בהקשר זה הנתבעת הוסיפה כי כשהנהלת החשבונות שלה הודיעה לתובעת על הטעות היא ביטלה את החשבונית.
כמו כן היא ציינה כי דרשה מהתובעת החזר של עוד כ-13 אלף שקל אך היא סירבה ו"הקדימה תרופה למכה" כשפתחה בהליכי ההוצאה לפועל.
המידע חולץ רק בחקירה הנגדית
השופטת חדד בחנה את ההסכם ואת רישומי התשלומים ומצאה כי הנתבעת אכן שילמה ביתר עבור הרכישה. כמו כן, העדויות והראיות בתיק שכנעו אותה שהיא לא נועדה לשמש כפיצוי על הפרת חוזה.
השופטת ציינה כי הטענה העיקרית של התובעת להפרת ההסכם הייתה לאיחור בתשלומים, אך עד לשלב מאוחר ביותר של ההליכים לא היה ברור מתי בדיוק הנתבעת איחרה בתשלום. תשובה בנושא זה חולצה ממנכ"ל התובעת במסגרת חקירתו הנגדית. אז הוא ציין כי מדובר בתשלום השני שהיה צריך להגיע לבנק מזרחי-טפחות לצורך הסרת שעבוד על הנכס.
אלא שההסכם קבע כי התשלום השני יועבר בכפוף לכך שהתובעת תמסור לנתבעת "מכתב כוונות מהבנק", ואת המכתב הזה היא מסרה לנתבעת באיחור. כלומר, מי שעיכבה את התשלום הייתה התובעת ולא הנתבעת, שמרגע קבלת המכתב פעלה בדיוק לפי הלו"ז שהציב לה הבנק.
מכאן שטענת התובעת בדבר איחור בתשלום לא הוכחה כך שהסכם הרכישה לא הופר ולא הייתה שום סיבה לקביעת פיצוי מוסכם.
על כך השופטת הוסיפה כי התובעת אף לא הציגה כל ראייה לרישום על פיצוי מוסכם בכרטסת הנהלת החשבונות שלה. "עצם הימנעות התובעת מהוצאת חשבונית מס והעדרו של תיעוד כלשהו המבסס בזמן אמת את גרסתה לגבי ייעוד ההמחאה, יש בה כדי לפגוע במשקל טענה זו ואמינותה", כתבה.
לפיכך התביעה נדחתה והשופטת הורתה על סגירת תיק ההוצאה לפועל נגד הנתבעת. התובעת חויבה בהוצאות משפט של 9,000 שקל.
עו"ד מיכה אהרוני
עוסק/ת ב-
הוצאה לפועל
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין