שתווי מוחמד ואח' נ' פרופ היס יהודה ואח'

פסק דין

תביעת משפחתו של מנוח לפיצוי בגין השחתת גופתו על ידי מכרסמים.

הצדדים

1. התובעים הינם הוריו של המנוח אימן שתווי שנהרג מנפילת משאית בהיותו בן 12.

2. הנתבעים הם מדינת ישראל המפעילה את המכון הפתולוגי באבו – כביר ומנהלו באותה עת, פרופ' היס. הקרן הפנימית לביטוחי הממשלה אינה אישיות משפטית ופועלת במסגרת המדינה.

3. הנתבעים שלחו הודעות לצדדים שלישיים עימם התקשרו בהסכמים: אחת, לחברת האמבולנסים שהייתה אחראית מכוח הסכם הובלת נפטרים להבאת גופתו של המנוח למכון ולמבטחת שלה. שנייה, לחברת השמירה שהייתה אחראית מכוח הסכם אבטחה ונוהל על השמירה במכון.

4. חברת האמבולנסים שלחה הודעה "לצד רביעי" למדינה וכן הודעה לחברת השמירה.

רקע

5. ביום 24.4.04 נפגע המנוח אנושות ממשאית שנפלה עליו והובא בשעה 20.00 לערך לחדר מיון בבית החולים שניידר. בקבלתו למיון לא נמצאה חבלת ראש חיצונית. בשעה 21.10 נקבע מותו. גופתו הועברה לחדר סמוך לחדר מיון ונותרה שם עד לשעה 3.00 לפנות בוקר המחרת.

6. בשעה 3.00 הגיע נהג חברת האמבולנסים, לקח את הגופה שהייתה כבר בתוך שק אטום עם רוכסן והביאה בשעה 3.15 למכון. במכון פגש בשומר של חברת השמירה, שהינו היחד שנמצא בשעות אלה במכון. הנהג ביצע חתך קטן בשק והצמיד לידו של המנוח תג זיהוי. השומר אמר לו להשאיר את הגופה בחדר מקררים ולכן לא הכניס אותה לתא בקירור עמוק ["התא"].

7. בשעה 9.30 או בסמוך ראה פרופ' היס את הגופה לראשונה. הוא החל בנתיחה בשעה 10.20. בדו"ח הנתיחה נכתב שנמצאו בפניה פצעים ונשיכות שנגרמו על ידי מכרסמים לאחר המוות, ככל הנראה על ידי חולדות. אנשי המכון או מי מהם איפרו את הפנים על מנת להסתיר את ההשחתה. הם לא הודיעו למשפחה דבר.

8. הגופה הועברה לידי המשפחה. בעת ביצוע טקסי הקבורה הנהוגים אצל המשפחה, חשפו את פני המנוח ואזי נגלו להם לראשונה ההשחתה והאיפור.

9. משרד הבריאות מינה וועדה לחקירת המקרה. הוועדה אספה נתונים, תשאלה גורמים רלוונטיים והגיעה למסקנות לפיהן הגופה יצאה מבית החולים ללא סימני פגיעה, שאין אפשרות סבירה שהפצעים אירעו במהלך ההעברה באמבולנס ולעומת זאת קיימת הסתברות גבוהה שנגרמו בעת שהותה בחדר מקררים במכון. הוועדה התרשמה שהחתך שביצע הנהג בשק שימש מקור כניסה אפשרי למכרסם וקבעה שעל הסדין שכיסה את הגופה נמצאו גללים של חולדה. עוד קבעה שלפני ואחרי האירוע נצפו מכרסמים הן בחדר המקררים והן בחדר הניתוח ושהנהלת המכון דואגת באופן שגרתי לביצוע הדברות ומתעדת אותן. ההדברה האחרונה בוצעה כ – 10 ימים לפני האירוע.

10. הוועדה המליצה להנהלת המכון לנקוט באמצעים מתאימים על מנת לאכוף הנהלים הקיימים בדבר איחסון גופות בתאים ובמכולות שבחצר. עוד המליצה להגדיל משמעותית את מספר התאים. המלצה נוספת, שבאירועים מסוג זה, יש לדווח במועד המוקדם האפשרי למשפחת הנפטר ולמשרד הבריאות על מנת להסיר כל חשד וטענה להסתרה.

המחלוקות בתמצית

הצדדים זנחו בסיכומיהם טענות ומחלוקות רבות שהועלו במהלך המשפט. נדון במחלוקות העולות בסיכומים ובהן בלבד.

11. ביחסי התובעים – מדינה: על אף שהמדינה טוענת בראשית סיכומיה שהגופה הגיעה למכון רק בחלוף כ – 7 שעות מקביעת מותה, בגוף הסיכומים היא אינה מכחישה עוד שפניה הושחתו במכון. המדינה אינה מכחישה חובות זהירות מושגית וקונקרטית כלפי התובעים. המחלוקת הינה באשר לאמצעים הסבירים שנקטה על מנת להלום את החובה הקונקרטית. התובעים טוענים שהמדינה התרשלה בכך שלא אכפה את הנהלים הקיימים לאחסנת גופות בתאים ואף במסגרתם לא פירטה כיצד והיכן יש לאחסן גופה במצב בו התאים בתפוסה מלאה. עוד טוענים התובעים שהמדינה ניסתה להסתיר את מחדליה על ידי איפור הגופה. המדינה חולקת על כך. לטענתה הוציאה נהלים מסודרים האוסרים בכל מקרה השארת גופות מחוץ לתאים, אכפה אותם ואף ביצעה הדברות באופן שוטף. אין בסיכומיה התייחסות מפורשת לנושא האיפור.

12. ביחסי המדינה – חברת האמבולנסים: החברה התחייבה בהסכם הובלת נפטרים לכך שנהגיה יכניסו את הגופות לתאי קירור. החברה הפרה התחייבות זו ובכך גרמה לנזק. היו די תאים פנויים אליהם צריך היה להכניס את הגופה, הנהג גרם לנזק בעצם ביצוע החתך בשק, במקום להשתמש ברוכסן. החברה טוענת שהנהג פעל בהתאם להסכם שכן עליו להכניס את הגופות לתאים בהתאם להנחיית עובד המכון. השומר הנחה אותו להשאיר את הגופה בחדר מקררים וכך עשה. בכל מקרה כל התאים היו מלאים בגופות אחרות ולא ניתן היה להכניס את הגופה לאחד מהם. אשר לחתך בשק, על פי ההסכם עליו להצמיד לידה של הגופה אצעדה המזהה אותה, לשם כך היה עליו לפתוח את השק ולגלות את היד. בהסכם לא נקבע האופן בו יש לפתוח את השק וממילא לא נאסר בו לבצע חתך.

13. ביחסי המדינה – חברת השמירה: החברה התחייבה בהסכם אבטחה ובנוהל אותו אישרה שהשומר מטעמה יוודא שנהגי האמבולנס יכניסו את הגופה לתא. כאשר הנחה השומר את הנהג באותו לילה להשאיר את הגופה בחדר מקררים ולא להכניסה לתא – הפרה החברה את ההסכם ופעלה בניגוד לנוהל. החברה טוענת שהשומר לא הפר את הנוהל שכן לא הייתה בו בנוהל הוראה כיצד לפעול במקרה בו כל התאים תפוסים. יתר על כן, הוא פעל על פי הוראות עובדי המכון עצמם, שהורו לו כי כאשר מובאת גופה באישון לילה וכל התאים תפוסים, יש להשאירה בחדר המקררים. לאחר האירוע הוציא המכון נוהל מעודכן ובו נקבע מפורשות שבמקרה כזה, יש לאחסן את הגופה במכולת קירור הנמצאת בחצר.

14. ביחסי חברת האמבולנסים – חברת השמירה: הטענות נטענות בשפה רפה אך עיקרן, השומר הוא שגרם לכניסת מכרסמים ולהשחתה שכן הוא שהנחה את נהג האמבולנס להשאיר את הגופה בחדר מקררים. מצד שני נטען שהנהג גרם לכך שכן ביצע בשק חתך במקום לפתוח את הרוכסן.