בפסק דין שניתן לפני כשבועיים הודיעה השופטת יעל וילנר מבית המשפט המחוזי בחיפה כי הגישות החדשניות שנפוצו בפסיקה בתחום מזונות הילדים, בנסיון לחתור לעבר "מזונות שוויוניים", סותרות את הוראות החוק ואת הלכות בית המשפט העליון.
שלושת שופטי ביהמ"ש המחוזי בחיפה – חננאל שרעבי, יעל וילנר וד"ר עדי זרנקין, הסכימו כי לא ניתן לפטור אב ממזונות ילדיו, גם כשהוא חולק עם האם משמורת משותפת וגם במקרים בהם הוא משתכר פחות ממנה. השופטת וילנר אף הגדילה והזהירה מפני הנטייה לפרוץ את גדר החוק ולחטוא בחקיקה שיפוטית.
לשאלות בנושא מזונות:
כנסו ל-פורום דיני משפחה
במקרה המדובר, בתחילה, בית המשפט לענייני משפחה חייב את האב במזונות זמניים של 6,300 שקל בחודש לשלושת הילדים.
ביוני 2013 בית הדין הרבני, שדן בסוגיית המשמורת, החליט שהקטינים יהיו במשמורת הורית משותפת, אם כי ציין כי הוא חושד שמטרת האב בהתעקשות על המשמורת הייתה לזכות בהקלה בתשלומי המזונות. ואכן, בעקבות חלוקת הזמנים השווה, הופחתו המזונות הזמניים ל- 5,500 שקל.
פסק הדין הסופי בעניין המזונות קבע כי האב ישלם מזונות של 4,500 שקל, וזאת בהתחשב בהכנסות ההורים (שניהם בעלי מקצוע מכובד ומשתכרים יפה), והעובדה ששניהם נושאים באופן שווה בנטל גידול הילדים. יתר ההוצאות יחולקו בין ההורים שווה בשווה.
שני ההורים לא השלימו עם הפסיקה והגישו ערעורים למחוזי: בהתאם לפסיקות החדשניות של התקופה האחרונה, ביקש האב לבטל את חיובו במזונות לאור המשמורת משותפת ובטענה שהכנסות האם גבוהות בהרבה משלו. האם, לעומת זאת, ביקשה להגדיל את המזונות שנפסקו.
השופט חננאל שרעבי קבע שאין כל סיבה להתערב בקביעותיו של בית המשפט לענייני משפחה לא לטובת האם ולא לטובת האב, שכן נתוני המקרה, לרבות הכנסות ההורים ורמת חייהם נבחנו היטב. בהקשר לטענות האב, נקבע שהעובדה שהמזונות הקבועים הסתכמו בהפחתה של כ-30% מסכום המזונות הזמניים מעידה על כך שביהמ"ש לא התעלם מהמשמורת המשותפת.
השופט הבהיר שאין מקום לפטור את האב, שמתפרנס יפה, מחובתו לזון את ילדיו וודאי שאין לתת תמריץ לנסיונו להשתמש במשמורת המשותפת ככלי להפחתת מזונות – כפי שציין בית הדין הרבני במפורש.
החוק עוד לא השתנה
השופטת ואב בית הדין - יעל וילנר, ביקשה להבהיר את ההלכה הנוכחית והסבירה, כי חובתו המוחלטת של האב לזון את ילדיו עדיין עומדת על תילה.
השופטת הזהירה מפני הגישות החדשניות והזכירה שבית המשפט העליון עדיין לא הוציא פסיקה עקרונית המאפשרת לבטל את חובת האב לשלם את מזונות ילדיו:
"נדמה לי כי עדים אנו לאחרונה לרוח חדשה הנושבת מהערכאות הדיוניות בסוגיית מזונות הקטינים, אשר יכול ותואמות את המשפט המודרני ואת התמורות החברתיות בעת החדשה, וזאת מתוך שאיפה מובנת ליצור 'מזונות שוויוניים'. עם זאת, נדמה כי רוח זו אינה עולה בקנה אחד עם הלכות בית המשפט העליון ואף מהווה סטייה מהן".
השופטת הציעה לבסוף פתרון ביניים אפשרי: במקרים בהם האב משתכר פחות (משמעותית) מהאם, ולהורים משמורת משותפת, ניתן להפחית כ-25% משיעור המזונות, בהתחשב בכך שהאב נושא בהוצאות ילדיו באופן ישיר כשהם אצלו. גם זאת, בהתאם לנסיבות המסוימות של המקרה וכל עוד טובת הילדים לא נפגעת.
במקרה הנוכחי, השופטים לא מצאו לנכון להיענות לערעורו של האב ואף לא לזה של האם, כאמור. לא נפסקו הוצאות.
* עו"ד הילה עציוני - קליפר עוסקת בדיני משפחה.
** הכותבת לא ייצגה בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין