הקריבה קריירה לטובת טיפולי פוריות, וזכתה בנתח גדול יותר מהרכוש

האישה אמנם לא קיבלה זכויות בבית הרשום על שם בעלה, אך זכתה בשווי חצי מגרש שבבעלותו ובכחצי מיליון שקל מכספי הפנסיה שלו, מבלי לחלוק בזכויות שהיא צברה.

בית המשפט למשפחה בבאר שבע הכריע לאחרונה בסכסוך רכושי בין בני זוג שהתגרשו אחרי 14 שנות נישואים, מתוכם 7 שנים הוקדשו לטיפולי פוריות. הקביעה המרכזית בפסק הדין עסקה בחלוקת הזכויות הסוציאליות בין בני הזוג. סגן הנשיאה אלון גביזון קבע כי מאחר שהאישה ויתרה על קריירה לטובת הניסיונות להרות וכדי לאפשר לה להשתקם כלכלית הגרוש יעביר לה כחצי מיליון שקל עבור זכויותיו הסוציאליות בעוד שהוא לא ייהנה מהזכויות שהיא צברה.

עיקר התביעה שהגישה האישה לפני כ-4 שנים עסקה בשתי סוגיות מרכזיות: האם היא זכאית לחצי מהזכויות בבית בו התגוררה עם בעלה ובמגרש שקיבל בהרחבה של מושב בדרום הארץ, והאם יש הצדקה לחלוקה לא שוויונית של הזכויות הסוציאליות עקב פערי הכנסות משמעותיים וההקרבה העצומה שלה לטובת 7 שנים של טיפולי פוריות אינטנסיביים (בתומן, יש לציין, נולדו לבני הזוג שני ילדים). 

בעלה לשעבר התנגד לדרישותיה כמצופה. הוא טען כי את הנחלה רכש מכספי מכירת בית שהיה בבעלותו עוד לפני הנישואים, והדגיש כי לאורך השנים סירב להעביר חצי מהזכויות על שם התובעת, ועל רקע זה התגלעו ביניהם ויכוחים רבים.  טענות דומות הוא העלה גם לגבי המגרש.

כמו כן הוא ביקש להורות לתובעת להחזיר לו כ-200 אלף שקל על חוב שכיסה בחשבון המשותף ועל כספים שקיבלה ממכירת רכב. לבסוף הוא התנגד לחריגה מכלל החלוקה השוויונית.

לא השקיעה בבית

סגן הנשיאה גביזון קיבל את התביעה חלקית. באשר למשק, נקבע כי התובעת לא זכאית לחצי מהזכויות.

השופט ציין כי מעבר למגורים המשותפים היה על התובעת להראות "דבר מה נוסף" שמעיד על כך שהייתה שותפה בנכס כמו מימון משכנתא, השקעה בשיפוץ או לחילופין הבטחה מוכחת מצד הנתבע כי הבית שייך גם לה.

אלא שהנתבע הוכיח שהבית נרכש ושופץ מכסף שצבר עוד לפני הנישואים ומעולם לא הוטמע בחשבון המשותף, והוויכוחים סביב רישום הזכויות מעידים שהוא גם מעולם לא הבטיח לתובעת שותפות.

לפיכך הבית נכנס לגדר מה שנקרא "הלכת התחלוף" שקובעת כי נכס שנרכש במהלך הנישואים מכספים שנצברו לפני כן נחשב לנכס "חיצוני" – לא משותף לבני הזוג.

לעומת זאת, השופט פסק שהתובעת זכאית למחצית שווי המגרש לנוכח העובדה שהתשלומים הנוגעים לו הועברו מהחשבון המשותף.

בסוגיות איזון המשאבים הכלכליים תמך השופט בעמדת התובעת. השופט קבע כי "נוכח הפער הכלכלי שבין הצדדים וכדי לאפשר לתובעת לבנות את חייה הכלכליים לאחר הגירושין",  היא תקבל כבר עכשיו מחצית משווי הזכויות שצבר הנתבע במהלך החיים המשותפים בקרנות פנסיה וביטוחים שונים, ובסך הכל כחצי מיליון שקל. בנוסף הוא יצטרך לשתף אותה במענקי הפרישה שיקבל בעתיד.

מנגד, התובעת לא תצטרך לחלוק עמו את כספי הפנסיה שלה וגם לא להחזיר לו כספים עבור כיסוי יתרת החובה ומכירת הרכב.

"התובעת הקדישה זמן רב ומשאבים עצומים בניסיונות להרות", כתב השופט גביזון והוסיף כי אין ספק שהיא ויתרה תוך כדי כך על התפתחות מקצועית. משכך היא זכאית לקבל כעת עזרה כלכלית מהנתבע.

לא נפסקו הוצאות.

• שמות באי הכוח לא צוינו בפסק הדין

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין