ההורים פרודים ומזה למעלה משנתיים הנער והאב לא נפגשו. לאחר ששופטת בית המשפט למשפחה שמעה את הנער והתרשמה שהוא לא מושפע מהאם היא החליטה לתת לרצונו משקל מכריע
שופטת בית המשפט למשפחה בפתח תקווה, אפרת ונקרט, קבעה לאחרונה שיש להתחשב ברצונו של קטין בן 17 ולא לכפות עליו קשר עם אביו. ההורים נפרדו לפני 7 שנים ובשנתיים האחרונות מסרב הנער להיפגש עם האב. השופטת התרשמה שלא מדובר בהסתה מצד האם. היא הסבירה שמדובר בקטין על סף הבגירות, נער בוגר ורהוט, ולכן יש לתת לרצונו משקל משמעותי. בתוך כך הביעה השופטת תקווה כי בחלוף הזמן וללא כפייה ניתן יהיה לשקם את היחסים בין הנער לאביו.
ההורים נפרדו ב-2015 ויש להם שלושה בנים משותפים: בגיר בן 20, נער בן 17 וילד בן 14. לדברי האב, שני הגדולים ניתקו עימו קשר בתחילת 2020 כתוצאה מניכור הורי המתבצע על ידי האם. עם זאת, הוא ציין כי הקשר עם הבן הקטן טוב ויציב ומתקיימים זמני שהות איתו.
האם מצידה טענה שהבנים בחרו לנתק את הקשר עם האב עקב התנהגותו כלפיהם אשר פגעה בהם אנושות. לדבריה, מאז חודש מאי 2020 האב לא יזם כל פניה לילדיו, עד שפנה לבית המשפט במסגרת הליך יישוב סכסוך. לטענתה, במשך תקופה ארוכה האב היה פסיבי ולא פעל לחידוש ושיקום הקשר עם הבנים הגדולים.
במסגרת ההליך ליישוב סכסוך שהתקיים בין הצדדים מונתה לקטינים אפוטרופוסית לדין. בית המשפט סבר כי מצבו המורכב של הנער בן ה-17 מחייב מעורבות של גורם טיפולי ורגשי על מנת לסייע לו, ללא קשר לחידוש הקשר עם האב, והורה על טיפול שכזה.
מבין את המשמעות
השופטת ונקרט החליטה לפגוש באופן אישי את הנער בן ה-17 כדי לשמוע את עמדתו ישירות ממנו. היא נפגשה גם עם אחיו הגדול, אף שמדובר בבגיר מעל גיל 18, במטרה להתחקות אחר מערכת היחסים בין בני המשפחה כולה ובין האב לילדיו. בעקבות הפגישות הגיעה השופטת למסקנה כי אין לכפות על הנער את הקשר עם אביו.
השופטת ציינה כי התרשמה שמדובר בנער עדין ורגיש, בעל יכולת הבעה מעולה. הוא פירט בפניה את מהות הקשר שלו עם אביב כפי שחווה אותו במהלך השנים האחרונות, והביע באופן ברור רצון שלא להיות איתו בקשר.
היא הוסיפה כי אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד מעגנת את בין היתר את זכותו של כל ילד כי יינתן משקל ראוי לדעותיו בהתאם לגילו ומידת בגרותו. גם ועדת רוטלוי, שבחנה את עקרונות היסוד בתחום הילד והמשפט בישראל, הציעה מודל חדש ביחס לטובת הילד, שביסודו ההכרה בחשיבות של לקיחת את רצון הילד בחשבון.
ככל שעולה גילו של הילד כך יש לתת משקל רב יותר לרצונו, ציינה השופטת, אך על בית המשפט לנהוג בזהירות ולוודא שהילד לא נתון להשפעה פסולה של מי מהוריו ושרצון הילד מתיישב עם טובתו.
במקרה זה, הסבירה השופטת, כי מדובר בקטין על סף הבגירות, בוגר, רהוט, אחראי ושקול, העומד על דעתו לאחר שהבין את משמעות בחירתו שלא להיות בקשר עם אביו.
בנסיבות אלה, קבעה, יש לתת לרצונו משקל מכריע וכפיית הקשר בניגוד לרצונו עלולה להוות פגיעה נפשית משמעותית בו.
השופטת ציינה כי היא ערה לכאבו של האב, אך היא סבורה שדווקא ללא כפייה, ייתכן שעם הזמן יבקשו הבנים הגדולים בעצמם לחזור לקשר מיטיב עימו.
- באי כוח הצדדים לא אוזכרו בפסק הדין
עו"ד גילה עיני
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין