- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- נפגעי פעולות איבה
- דיני עבודה
- ביטוח
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- דיני תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- משפט מנהלי וחוקתי
- גישור ובוררויות
- משפט בינלאומי
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני חינוך
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- ירושות וצוואות
- נוטריון
המחוזי מבהיר: מזונות ילדים אינם תרגיל במתמטיקה
אב ל-4 ביקש להפחית את חיובו בטענה שאינו תואם להלכת בע"מ 919/15. השופט הבהיר כי חישובים וטבלאות – גם כאלה שנוצרו ב-AI – אינם תחליף לדאגה לצורכי הילדים
בית המשפט המחוזי בלוד דחה לאחרונה בקשת אב להפחית את המזונות הזמניים שנפסקו לילדיו. השופט צבי ויצמן הדגיש כי הלכת בע"מ 919/15 - שקבעה חלוקת נטל מזונות בהתאם ליכולות הכלכליות של ההורים ולזמני השהות - לא נועדה לפגוע בצורכי הילדים. לדבריו, כאשר אחד ההורים נותר ללא הכנסה פנויה, ההורה האחר עשוי להידרש לשאת בעיקר הנטל, גם במחיר פגיעה ברווחתו הכלכלית.
הצדדים התגרשו במאי האחרון ולהם ארבעה ילדים, כולם מעל גיל שש. אחד מהם מאובחן על הרצף האוטיסטי ואחר מתחנך בחינוך מיוחד, בשל עיכוב שפתי. בהתאם להסכם הגירושין, הילדים שוהים עם אביהם כ-43% מהזמן ועם אמם ביתרת הזמן.
ביוני נפסקו לאב מזונות זמניים בסך 6,600 שקל בחודש. בספטמבר, בעקבות ירידה בהכנסתו בשל מצבו הרפואי, הופחת החיוב ל-5,800 שקל בחודש, בתוספת 75% מהוצאות החינוך והרפואה החריגות.
אלא שהאב לא הסתפק בהפחתה. לטענתו, בית המשפט למשפחה התעלם מהלכת בע"מ 919/15, שלפיה יש לחלק את נטל המזונות בהתאם להכנסות הפנויות ולזמני השהות. הוא הדגיש כי הכנסתו ירדה לכ-11 אלף שקל נטו, וכי לאחר תשלום משכנתה בסך 6,900 שקל נותרו בידיו כ-4,100 שקל בלבד.
לדבריו, חיובו במזונות בסך 5,800 שקל מותיר אותו בהכנסה שלילית ופוגע ביכולתו לארח את ילדיו. הוא ביקש להפחית את החיוב ולחייב את פרודתו בהוצאות.
"השמיכה קצרה"
אבל השופט ויצמן דחה את הבקשה, מבלי להידרש לתגובת האם. הוא הסביר כי התערבות ערכאת הערעור בפסיקת מזונות זמניים נעשית במשורה, וכי במקרה זה ההחלטה מנומקת וסבירה.
השופט הדגיש כי לאם – המשתכרת כ-5,800 שקל נטו ומשלמת 6,500 שקל עבור דירה שכורה – לא נותרת למעשה הכנסה פנויה לאחר הוצאותיה ההכרחיות. מכאן עבר להבהרה עקרונית: "וכאן יש להבהיר אחת ולתמיד את לב ליבו של פסק הדין בעניין בע"מ 919/15". לדבריו, ההלכה נועדה לחלק את האחריות הכלכלית בין ההורים ללא הבחנה מגדרית, אך לא לגרוע מצורכי הילדים.
הובהר, בהקשר הזה, כי כשאחד ההורים אינו מסוגל לכלכל את ילדיו מהכנסתו הפנויה, על ההורה שמצבו הכלכלי טוב יותר לשאת בעיקר הנטל. "הקטינים לעולם ידרשו לכיסוי צרכיהם, ותחשיבים מתמטיים כאלה ואחרים אותם דורשים באי-כוח הצדדים ביתר שאת מאז בע"מ 919/15 אינם יכולים לשמש כתחליף למילוי צרכיהם".
"התחשיב המתמטי, המחשבונים והטבלאות המתוחכמות שנוצרו לעשרות בעזרת סוכני בינה מלאכותית מתוחכמים", הוסיף השופט, "אין בהם בכדי למנוע את העיקר לו אנו נדרשים – מילוי צרכי הקטינים". בהתייחסו לקושי הכלכלי של האב כתב: "השמיכה קצרה וההורה הוא הנדרש לכיסוי הקטין גם אם בכך נפגעת רווחתו שלו".
השופט ציין כי הירידה בהכנסת האב כבר הובילה להפחתה של 800 שקל בחודש, וכי בהמשך ההליך תיבחן מחדש יכולתם הכלכלית של ההורים. לפיכך הותיר את החיוב על כנו. לא נפסקו הוצאות.
- ב"כ האב: עו"ד אברהם שלג
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
