מצב פסיכוטי: זיכוי מלא לנאשם בתקיפה ואיומים

המדינה ביקשה להמשיך לבחון את הדברים לעומקם, אך השופט שוכנע כי "בשעת מעשה לא היה הנאשם מודע למעשיו וזאת עקב מצב פסיכוטי בו היה שרוי, אשר נבע ממחלת נפש".

בית משפט השלום בבאר-שבע זיכה לאחרונה גבר שהואשם במספר עבירות של איומים ותקיפה כלפי שכנתו וכלפי שוטרת. השופט חיים פס שוכנע כי "בשעת מעשה לא היה הנאשם מודע למעשיו וזאת עקב מצב פסיכוטי בו היה שרוי, אשר נבע ממחלת נפש".

כתב האישום הוגש לפני כשנה, ובו יוחסו לנאשם עבירות איומים, תקיפת שוטר, הסגת גבול, והחזקת סכין.

על פי כתב האישום האיש בעט בדלת דירתה של שכנתו, שרט את הדלת באמצעות סכין, ואחר כך איים על השכנה שיתקוף אותה ואת בעלה.

השכנה הזעיקה משטרה, ושוטרת שהגיעה אל ביתו של הנאשם הבחינה בשריטה מדממת על ידו. כששאלה על כך, איים גם עליה ש"ירים ידיים" ולאחר מכן קילל את השוטרת וירק על פניה. בחיפוש שערכו השוטרים על גופו נמצאו סכין מטבח וסכין יפנית.

בבית המשפט הנאשם הודה בעובדות, אלא שההגנה טענה כי יש לזכות אותו מחמת אי שפיות, בהתבסס על שתי חוות דעת פסיכיאטריות מטעם הפסיכיאטר המחוזי, שלפיהן בזמן המקרה הוא היה במצב פסיכוטי ולא ידע להבחין בין מותר ואסור.

בחוות דעת ראשונה הומלץ על אשפוז פסיכיאטרי, ובחוות הדעת השנייה אותה פסיכיאטרית סברה כי בעת המעשה הנאשם לא היה אחראי למעשיו.

הפסיכיאטרית ציינה כי על אף שחשדה תחילה כי מדובר בפסיכוזה על רקע שימוש בסמים, הרי שבזמן כתיבת חוות הדעת השנייה שנערכה לאחר כארבעה שבועות שבהם הנאשם היה מאושפז בבית חולים פסיכיאטרי ומצבו לא השתפר גם לאחר טיפול תרופתי מאסיבי, היא הגיעה למסקנה שמדובר ב"פסיכוזה פונקציונאלית", שאינה נובעת משימוש בסמים.

לעניין זה ישנה חשיבות מכרעת שכן לפי חוק העונשין, אם המצב נבע משימוש מודע בסמים, הרי שהנאשם עדיין נושא באחריות פלילית.

המדינה טענה מנגד כי עדיין לא בשלה העת להכריע בנושא זה וכי יש מקום לקבל חוות דעת נוספת ולהמשיך לבחון את מצבו של הנאשם.

עוד נטען כי ישנו חשש להתחזות של הנאשם כחולה נפש, וכי בכל מקרה בחוות הדעת הראשונה הובע חשד שלפיו המצב הפסיכוטי שבע משימוש בסמים.

תשובות מדויקות

השופט פס הפנה לתשובותיה של הפסיכיאטרית לשאלות הצדדים, במסגרתן ציינה שוב כי לדעתה הפסיכוזה לא נגרמת משימוש בסמים, ואפשר להתייחס אליה כאל מחלת נפש.

הפסיכיאטרית הוסיפה כי ישנו בעיניה קשר סיבתי ישיר בין מחלת הנפש לבין המעשים, כיוון שלנאשם היו מחשבות שווא כלפי השכנה וכן כלפי המשטרה. בסיכומה של נקודה זו השופט ציין כי "תשובותיה היו קולחות ומדויקות".

בהמשך הוסיף השופט כי "מרגע שלא הביאה המאשימה חוות דעת נגדית ואף הסכימה לקיומו של ספק באשר לאשמתו של הנאשם הרי שהתעורר הספק והרי שסייג אי שפיות הדעת חל".

בהקשר זה השופט הבהיר כי גם אם נותר ספק לגבי מקור מחלתו של הנאשם, שבעבר צרך סמים באופן מסיבי, לאור הבדיקות היסודיות שנערכו, ולנוכח תסמינים שהופיעו גם מספר שבועות לאחר האשפוז, נראה כי מעשי הנאשם אכן נבעו ממחלת נפש שמקורה אינו בהכרח בשימוש בסמים. בהתאם לכך התוצאה היתה זיכוי.

• ב"כ המאשימה: עו"ד שגיא אבנעים
• ב"כ הנאשם: עו"ד נתנאל לגמי, עו"ד ניר ליסטר

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין